By chayap
פורסם במדור- תיירות, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
צילום ראשי – מתוך וידאו הרץ באולמות האבירים
במתנת יום הולדת של חברים לחבר, הזמנו את איילת בר-מאיר, להדריך סיור מקצועי בעכו העתיקה. מאחר שהסיור כבש את עניינינו והנאתנו, הזמנו את איילת לחלק גם איתכם סיפור אולמות האבירים.
סיפור אולמות האבירים מרתק בזכות מה נבנה וכיצד, ובנוסף כיצד הצליחו לחשוף אותם, לשקמם מהריסות ולהחיות באמצעות אלמנטים ויזואליים מרתקים את העבר והחיים שהיו בו. אין לנו ספק שהדרכתה של איילת היוותה הציר לעובדה שכה התרשמנו.
איילת בר-מאיר כותבת סיפור אולמות האבירים ומדריכה גם כיצד יש לסייר בהם:
במאי 1291 פרצו הממלוכים את חומות עכו הצלבנית לאחר מצור ארוך. קרבות רחוב עקובים מדם התנהלו בין הצלבנים תושבי עכו ללוחמי ביברס הסולטן הממלוכי ובסופם נפלה העיר לידי הממלוכים.
הצלבנים שנשארו בחיים ברחו לאירופה ולא שבו עוד לארץ ישראל. מאחר והממלוכים חששו מניסיון של הצלבנים לשוב לארץ, הם הרסו את העיר הצלבנית מיד לאחר ניצחונם. העיר הצפופה בבנייני קומות, בכנסיות וברובעים הפכה לעיי חורבות, דלתות ועמודי פאר הועברו למצרים ושולבו במסגדים ומבני ציבור ממלוכים. אבנים, ודברי ערך נבזזו עם הזמן לצורך בנייה בכפרים השכנים, עד שפני השטח של עכו העתיקה כבר לא סיפרו את סיפור העיר הצלבנית התוססת, לעומת זאת מתחת לפני השטח רוחש עדיין סיפורה של עכו הצלבנית.
אולם חדר אוכל, צילום – עמרי אבידר
אולמות האבירים הם מכלול אולמות של המסדר ההוספיטלרי שישב בעכו. במרכזו חצר גדולה וסביבו אולמות. רובע זה היטיב להשתמר יותר מכל הרובעים הצלבניים בעכו. המבנים המסיביים והעובדה שהשליט התורכי מילא את החללים בעפר כדי להשיג יציבות ולבנות מעל את ארמונו, תרמו לשימורם ועמידותם של אולמות הרובע ההוספיטלרי.
מסדר ההוספיטלרים נקרא בתחילה "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים". הוא הוקם באמצע המאה ה-11. מטרתו הראשונה הייתה להקים בית חולים בירושלים, לארח ולתת שירותי בריאות לעולי רגל צלבנים שהצליחו להגיע לירושלים ואל כנסיית הקבר בתקופה שמקומות אלו היו בשליטה מוסלמית והגישה אליהם הייתה קשה עד בלתי אפשרית. שמם נגזר ממתן שירותי בריאות ואירוח. לאחר כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים הפך המסדר למסדר דתי- צבאי. הוא הוכר ע"י האפיפיור והחל בונה מבצרים חזקים במקומות אסטרטגיים למטרת הגנה ושמירה. באמצע המאה ה-12 קבע המסדר את מקומו גם בעכו, בהיותה עיר מסחר מרכזית, הקולטת אליה עולי רגל רבים בדרכם לירושלים וגם עיר הבירה של הממלכה הצלבנית השנייה במאה ה-13.
הם הקימו מכלול מבנים שהולך ונחשף בשנים האחרונות והיד עוד נטויה. האולמות והחצר היו מלאים עפר בגובה שישה מטר, מעליו נבנה תחילה ארמון השליט ומאוחר יותר בית כלא תורכי שהמשיך לשמש כבית כלא גם בתקופת המנדט הבריטי. לאחר עזיבת הבריטים את הארץ הפך מבנה בית הכלא לבית חולים לנפגעי נפש. העברת קו ביוב בחצר בית החולים הבהירה היטב שיש מתחת לאדמה עולם ומלואו. מסוף שנות ה-50 החלו לחפור את המכלול לסרוגין. בזכות עבודה מקצועית וקפדנית, ולעיתים גם מסוכנת, אנו עדים היום לחלק ניכר ומרשים מהרובע ההוספיטלרי.
בכניסה לאולמות עומד דגם של הרובע בעזרתו אפשר להבין איך תוכנן הרובע, את גודלו, את מה שנחשף ואת מה שעדיין לא. ומולו קבוצת תמונות שממחישה יפה איך נראה המקום בעבר ואיך נחשף בשלבים. הרובע תוכנן לצרכי הדיירים הקבועים ולצרכי אלפי עולי הרגל. בין האולמות – שירותים ציבוריים לצרכי החיילים, אולם אוכל וכנסים, מחסנים, אכסניה וכנסיה. המפקדה ובית החולים, שעל קיומם יודעים, עדיין לא נחפרו.
מכאן רדו במדרגות אל אולם האסורים, אולם ובו זוגות חורים על הקירות אליהם כנראה היו מחוברים ווים כדי לאזוק את ידי האסירים. זהו אולם שנחשף רק לפני שנתיים, ומוצגים בו ממצאים לפי סדר כרונולוגי מעברה הרחוק של עכו. ממצאים אלה נמצאו בתל עכו, בסביבת עכו ובעפר שהוצא ממכלול האולמות.
נמשיך אל השוק ואל "האולם היפה ", נצעד ברחוב המזרחי וברחוב המערבי, שני רחובות שנחשפו בחפירות האחרונות. במפגש הרחובות ישב כותב המסמכים ובהמשך שימו לב לתמונה המוקרנת על הקיר ומראה את מלאכת גידול והפקת הסוכר על שלביה, הציור הזה והציורים האחרים שמלווים את הסיור הם בסגנון מיוחד שפותח בעכו – זהו סגנון שיש בו מפגש סגנונות בין המזרח למערב. הצלבנים פגשו לראשונה בקנה הסוכר בארץ. הם התלהבו מטעמו והבינו את האפשרויות הכלכליות שגלומות בו. תעשיית הסוכר פרחה בזמנם, הסוכר שימש סוג של תרופה, דרך לחזק חלשים ולתת אנרגיה, סוחרים ממזרח וממערב חשקו בסחורה והצלבנים התעשרו ו"המתיקו" את חייהם.
המשיכו לחדר האוכל, הרפקטוריום. אולם הסעודות והכנסים, זהו האולם היפה ביותר, סגנונו גותי ועמודיו רחבים מאד – כנראה בגלל צורך לתמוך במבנה הארמון שהיה מעל אולם זה ונהרס כליל.
צאו אל החצר הגדולה, הרימו עיניכם וראו את גובה הקיר ואת מבני הכלא מעליו ודמיינו שעד לגובה הקירות הכול היה מכוסה באדמה ופסולת…
חצר, צילום – עמרי אבידר
מצד שמאל נראות קשתות, מעבר להן היו מבני החיילים האבירים, אולם זה תרם נחפר, בהמשך נמצא אולם השירותים הציבוריים, מערכת תעלות נקזה אותו אל הביוב.
המשיכו אל הכניסה לאולמות הצפוניים. כאן נמצא אולם גדול בנוי קמרונות חבית, אולמות אלה שמשו למחסנים. היום מוצגים בהם סרטים וממצאים מהתקופה הממלוכית והתורכית, שבאו אחרי הצלבנים.
מכאן היכנסו אל אולם בעלי המלאכה, כאן עובדים כיום אומני זכוכית וקרמיקה, יוצרי קפה וסבונים וביניהם פזורים משחקים משעשעים הנותנים חיים לתרבות הפנאי של הצלבנים. אולם זה הוא למעשה האכסניה.
מאולם זה רדו במדרגות אל המעבר התת-קרקעי ששימש לביוב, מעבר ומילוט.
מעבר תת קרקעי, צילום – עמרי אבידר
לסיום היכנסו אל הכנסייה. חלק גדול מהכנסייה הענקית שהייתה כאן חרב – זהו חלקה התחתון ובו נמצאו גם המצבות של משרתי הכנסייה המוצגות בה.
מכאן עלו חזרה אל מפלס העיר וזכרו שתחת רגליכם מסתתרת עיר צלבנית שרב בה הנסתר על הגלוי.
צילום הווידיאו הממוקם באולמות האבירים – המערכת
איילת בר-מאיר – 0546378901
