By ido
פורסם במדור- תיירות
התרשמויות, תובנות, תאור פרטים מביקור ראשון ביפן.
חצות, הרכבת התחתית של טוקיו – עיר של כ- 35 מיליון איש, לאחר שהסיעה מיליונים למחוז חפצם, אפשר ללקק את רצפת הקרונות ומבלי שאיש ינקה. הניקיון ביפן מכה בתהודתו ואין זר שיכול להישאר אדיש לעובדה זו. שמנו לב שאין אוכלים בשטחים ציבוריים (גם לא סנדוויץ' או פרי) – לא במטרו ולא בגנים הציבוריים. ושימו לב לעובדה הבאה – עישון במקומות פתוחים כמו פרקים – מעשנים רק במקום המותר לעישון והמצוין בשלטים ובפחים מיוחדים המיועדים רק לעישון!
ברצוני להדגיש את הכתוב מעלה – בתערוכה גדולה בדלהי, בכניסה ליד פח פלסטיק נשכח ומטונף, עמד איש יפני ועישן את כל הסיגריה רק לידו. ללא ספק – ניתן לחנך אנשים, זו רק שאלה של החלטה.
על אסתטיקה ביפן אפשר לכתוב עמודים. די להתייחס לסידור, לעריכת מוצרי המזון למכירה ואריזות למיניהם ועד לבוש נשים וגברים צעירים ומבוגרים כאחד. באחד הכפרים, באלפים היפניים, בשוק האיכרים של 7 בבוקר (כי ב8 בבוקר הוא כבר מסתיים) נראו מסודרות העגבניות ובעיקר הפלפלים שנקשרו בחוטי חבל לשרשרת כמו תרגיל בעיצוב.
אסתטיקה היא קודם כל איזון . שאלתי את עצמי שם: עם שחי, יונק ונושם מראות כל כך אסתטיים, כיצד עובדה זאת משפיעה עליו?
נכחנו בטקס חתונה של מספר זוגות אשר התחתנו בלבוש מסורתי באחד ממקדשי טוקיו. לצילומי הזוג והמשפחה, טרם הטקס הדתי, עמלו קשה בין שניים לארבעה אנשים "לסדר" הכל לפני כל צילום – קפלי השמלה, צווארון חולצת החתן, ישיבתם של הילדים היושבים ללא דופי. כמובן אפשר גם לחשוב שזהו עודף מיותר, אבל כולנו יודעים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים ובמיוחד יודעים זאת היפניים.
האסתטיקה המודרנית ביפן באה לידי ביטוי ב"שיק" שובה עין בלבוש הצעירים ולא רק הצעירים. אישה מעל גיל 70 ,לדעתי, באחת הנסיעות במטרו שבתה את עיני בפרטי לבושה. בראבו לאותה יפנית שנסעה ברכבת התחתית בטוקיו בתאריך 29.9.15.
במשך שבועיים ראינו ילדים- מאוד צעירים ויותר מבוגרים. נכחנו שאיש אינו מדבר בקול רם, דוחף או משתולל. לא הייתי מסיקה מסקנה בנושא לולא השיחה שקיימתי עם תושב אוסטרלי שעובד ביפן והוא ציין 2 עובדות מתוך הכרות רבת שנים עם היפנים:
– "גם בסין נקי מאוד, אבל שם כל הזמן מטאטאים את הרחובות, ביפן אין רואים מטאטאי רחובות "(חוץ ממטאטאי עלים שנשרו בפארקים ….)
– "ראית ילד צועק או דוחף ביפן?", ציין האוסטרלי.
מעל כל הנאמר מעלה, בא לידי ביטוי שוב ושוב נועם האנשים, הרצון לעזור במתן תשובות, בלצעוד ב 11 בלילה עימנו לכיוון ההפוך כדי להראות את יעד. הדיאלוג ביניהם ובינהם לבין הזר הוא ללא פניות, הוא נקי מ"עודף", הוא פשוט, ישיר ולעיתים מבויש (כשלא ידעו להשיב לנו באנגלית) והוא תמיד נעים ומעורר טוב גם בזולת.
