By hhm_hafatzim
פורסם במדור- יהודית בר, "מבט על החיים"
תמונה ראשית: פיתגורס מתוך "School of Athens" של רפאל, 1511
"עבור פיטגורס יופיה של המתמטיקה היה בדיוק הרעיון שמספרים רציונליים (מספרים שלמים ושברים) יכולים להסביר את כל תופעות הטבע. העמדה הפילוסופית הזו עיוורה את עיניו של פיתוגורס לקיומם של מספרים אי-רציונליים, וייתכן שאף הובילה להוצאה להורג של אחד מתלמידיו. לפי אחד הסיפורים, תמיד צעיר בשם היפסוס (Hyppasus) השתעשע כלאחר-יד במספר 2 √, בנסיון למצוא את השבר התואם. לבסוף השכיל להבין שלא קיים שבר מעין זה, כלומר ש-2 √ הוא מספר אי-רצינלי. כפי הנראה היפוסוס נהנה ביותר מתגליתו, שלא כמו המורה הדגול. פיתגורס ביקש לבטא את היקום באמצעות מספרים רציונליים, וקיומם של מספרים אי-רציונליים היה עלול לגרום לספקות בנוגע לאידיאל הזה שלו. כתוצאה מן התובנה של היפסוס אמורה היתה לבוא תקופה של דיון ועיון, שבמהלכה חייב היה פיתגורס להשלים עם המקור החדש הזה של המספרים. ואולם פיתגורס לא היה נכון להכיר בטעותו, ויחד עם זאת לא הצליח להפריך את הטיעון של היפסוס באמצעים לוגיים. פיתגורס ייזכר לדראון עולם משום שדן את היפוסוס למוות בטביעה."
מתוך הספר "משפט האחרון של פרמה" מאת סיימון סינג, ספרי עליית הגג, הוצאת ידיעות אחרונות.
איור של היפסוס, סביבות 1820
