By chayap
פורסם במדור- "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
// צילום ראשי – צילום יוסי זמיר , MAKO
בהיוודע מותו של עמוס עוז בשבת, ה- 29.12.18, הועלה בגלי צה"ל, בתכניתו של יעקב אגמון,"שאלות אישיות", ריאיון חוזר עם הסופר – מבטים שונים של האיש על החיים, על החיים הפוליטיים, על תוכן/מהות כתיבתו הספרותית ועל עצמו כאדם בשר ודם.
הריאיון התקיים לאחר שעמוס עוז חזר מביקור בארה"ב, לאחר שסיפרו "מיכאל שלי" תורגם לאנגלית והצלחתו הפתיעה גם את המו"ל האמריקאי.
לדעתי כמעט חובה להאזין לריאיון זה ביכולתו לפתוח פריזמות התייחסות כה מעמיקות ומאירות עיניים. ואלו חלק מעיקרי הדברים שבאו לידי ביטוי בריאיון:
- בקיץ התל אביבי אפשר לשמוע צעקות החולמים בלילה מסיוטי העבר, של דור הראשון לשואה וגם בדור השני, כי הרי סיוטי לילה גם בעקבות מלחמות ישראל, אינם חסרים.
- להיות פטריוט ישראלי – מה המשמעות? והמחשבה שלגבולות, לדגל ולסמל זקוקים היהודים לאחר שלא הצליחו לשרוד בנדידה ללא גבולות, ובכך אימתו עובדה שאין ברירה – כדי לשרוד צריך להיות כלוא בכלוב…
- ארץ ישראל היא כה קטנה, עד שגם הייאוש הוא "כמו אורגיה של כל אחד עם כל אחד" וזה ללא ספק מעיק…
- ומה עוד קיווינו שיתרחש בא"י? שיוצאי חלוצי הציונים יהיו "שייגץ"?! ועד כמה זה אכן הצליח? שהנער ינהג בטרקטור והבנות גם יוכלו לסלול כבישים?
- העליות השנייה והשלישית שכה שאפו לפשטות, והיכן אנו כיום?
גם ריאיון זה מדגים כיצד האיש עמוס עוז – המצליח כל נושא לראותו מזוויות שונות, גם מנוגדות ומאד מגוונות – מבטא יכולת מחשבתית יוצאת דופן. ושפתו? – להאזין לשטף דיבורו הבהיר, הקוהרנטי, המבריק באמירותיו ובהעלאת אזכורים שונים הוא כמו להיות נוכח במסיבה מרהיבה לאוזניים ולאינטלקט.
אל תפסידו, הקדישו ¾ שעה לריאיון מבריק מענג זה – https://bit.ly/2EYIr03
