מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

'המעורר'
סרט דוקומנטרי מאיר, מחמם לב ומרגש
ומדוע?
חשיפת פרקי חיים של משפחה דתית-חילונית
ותקופה בא"י מ-1900 ועד היום.

וגם נשיקות רבות ומצלצלות וגם רוך, הבנה וציפייה.

By Tami Klein

פורסם במדור- , ,

צילום- יוסי צבקר, עיצוב- מיכל סהר

"קהלת אומר: "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת". ושמעתי פעם בשם האדמו"ר מגור, ה"לב שמחה", שאמר: "שדור הולך – ראינו, שדור בא – אנחנו מצפים, אבל עדיין איננו רואים". אין ספק כי דמותו של הרב הלר, שסימלה בהרבה מובנים את התקופה ההיא של יהודי צפת שחיו בצניעות, בפשטות ובתמימות, ראויה היא וראוי דור זה והדמויות שהיו בו, שנשאף להתחבר אליהם."

הרב מרדכי דב קפלן

 

לפני שנה הוציא לאור רנן שור את הספר 'גיבור בעל כורחו'. על סבו, הרב אברהם (זיידה) הלר. הספר פורש את ההתכתבות בין הסב לנכד, רנן שור, ומספר על הקורים החזקים שנרקמו ביניהם מאז היות רנן שור ילד ועד מותו של הסב האהוב. כך לראשונה נחשפו גם סיפוריו הכתובים במכונת הכתיבה הישנה של הסב, מעין אגדות חיות על חיי צפת ועל אנשיה לפני קום המדינה. לחלוחית אגדות אלו הן ביטוי חי לכשרון הכתיבה של הרב הלר.

שי אביבי בתפקיד המעורר | צילום: יוסי צבקר, ארכיון רנן שור

בספר עולם עשיר דמויות מגוונות מהעבר בארץ ישראל ומההווה הנרקם לנגד עינינו. כמו מובן מאליו, אחרי שנה שהספר יצא לאור, יצא לאור הסרט 'המעורר'. תוכנו אותו תוכן, אבל המדיום החדש בו הופיע אותו סיפור מופלא, יצר יצירה חדשה. כמובן.

רנן שור קולנוען, במאי, מייסד בית הספר לקולנוע הראשון בירושלים, ב-1996, אך טבעי היה ליצור, אחרי הוצאת הספר, סרט המחייה על מסך גדול מערכות חיים כה עמוקים, אבל גם מורכבים בין הסב לנכדו, בין הסב למשפחתו, חמש בנותיו, בין הסב וסביבתו, בעיקר בצפת.

הספר ריגש לעומק עם כל סיפור – של הסב או של הנכד; הסרט הציף רגשית בפרישת יריעה רחבה פרקי סיפורים לפני ואחרי קום המדינה, פרקי יצירה, בעיקר בקולנוע בארץ במעורבותו של רנן שור, וכן אירועים משפחתיים דוגמת בר המצווה של הנכד. הרבה נשיקות 'מצלצלות', הרבה רצונות והרבה אכזבות. מי שחי בארץ בתקופה המסופרת, הסרט ריגש כפליים, הוא הצליח לעורר תהודה של אז, ובאופן וטבעי של אז בהשוואה של היום בארץ ישראל. הכיצד זה התאפשר? בעיקר בכנות האמירה של כל המככבים בסרט. עולם שהיה, עולמות שהשתנו, גם מקצה לקצה, ובכל המהלך הזה של עשרות שנים, רק הרב זיידה הלר נשאר יציב בפניותיו, בבקשותיו, במשאלות ליבו – שיהיה המשך למורשתו היהודית,  שהנכד יחזור בתשובה, "כפי שאורי זוהר, אשר גם איתו עבד רנן שור, חזר תשובה."

רנן שור מביים סצנות המעורר בסרט | צילום: יוסי צבקר

שמחתי על ההארה המודגשת בקריאת ביקורת סרט מטה של אריאל הירשפלד : " הרב אברהם (זיידה) הלר, רבה של צפת בימי מלחמת השחרור, מנפץ כל סטריאוטיפ מקובל על אודות רבנים חרדים בעולמה של הישראליות. מנהיג קהילה אמיתי שידע להכפיף מצוות והלכות תחת קדושת החיים; שידע לפעול עם חיילים ומפקדים לא פחות מאשר עם תלמידיו וקהילתו; שהיה דמות גורלית בהישרדותה של צפת בימי המלחמה.
מורכבותו כמורה, כמנהיג וכהוגה, הפגישה אותו עם כל פניה של התרבות הישראלית, ולא במקרה – גם עם החילוניות שחדרה אל תוככי משפחתו – כשכל בנותיו נטשו את עולמו. החכם המורכב והמרהיב הזה חצה את משברי חייו בלהט ובפתיחות מחשבתית הקורנים השראה המאתגרת כל אדם שהישראליות היהודית יקרה לו את המבחר מתוך כתביו ומכתביו של זיידה הלר הוציא לאור נכדו – במאי הקולנוע רנן שור, בן-שיח נרגש של סבו בחייו."

ומדוע שמחתי? כי שתי מראות של אותה מציאות דאז ועד היום אולי יצליחו להעמיק יותר על האפשרי לשנות באמצעות חשיבה ותבונה.

הסרט הוקרן במסגרת 'פסטיבל דוקו' האחרון. משוכנעת שיימצא לו המשך הופעה בזכות כנות אמירתו וחשיבותו בשיקוף מראות היסטוריות.

      btt