כתבה : הדס פלד

סין היא מדינה אדירה, עתיקת יומין ומרובת אוכלוסין. לפני לערך שמונה עשורים, ייסדה המפלגה הקומוניסטית הסינית את "הרפובליקה העממית של סין", אשר נותרה מסוגרת ברובה לעולם המערבי. רק לפני קצת יותר מארבעה עשורים, הכריזה סין על שורת רפורמות ועל "מדיניות הדלת הפתוחה", הסירה חומות ומגבלות והחלה בהשתלבות אל העולם. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, רבים ביקרו בסין: תיירים השתאו למראה הערים החדשניות והמפותחות, מפעלי הבניה העתיקים והמפוארים, השווקים התוססים, ומנגד, חוסר סדר וצפיפות. אנשי עסקים פגשו בבתי מלאכה המבוססים על עבודת כפיים זולה מחד, ומנגד, מפעלים מתועשים ומתקדמים עם קווי ייצור המנוהלים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. החוויה האישית של רבים מהמבקרים בסין מדגישה את הניגודים והקטבים.

ניגודיות, קיטוב, דואליות ואיזון הינם חלק בלתי נפרד מההוויה הסינית. כבר לפני שלושת אלפים שנה, הציגו כתבים עתיקים את תיאורית היין-והיאנג, המבוססת על ההכרה בכוחות מנוגדים והאיזון ביניהם כעקרון מפתח. תפיסות אלה השתלבו אל תוך הפילוסופיה הקונפוציאנית, אשר משלה בתפיסת השלטון והתרבות בסין במשך אלפיים שנה, עד נפילת שושלת צ'ינג ב- 1911. מאו דזה-דונג, שעמד בראש המפלגה הקומוניסטית הסינית והנהיג את סין מהקמתה כמדינה עצמאית מודרנית באוקטובר 1949 ועד מותו בשנת 1975 שילב עקרונות אלו אל תוך התיאוריות הקומוניסטיות- מרקסיסטיות המבוססת על מלחמת המעמדות. על מנת להנהיג את סין טען, יש להבין את הכוחות המנוגדים ולנצל את המתחים המעצבים אותה כמפתח לשינוי.*

מהם הכוחות המנוגדים המעצבים את סין בעת הנוכחית? כיצד ניתן להבין את סין העכשווית? 'הספר האדום' בעריכת השגריר ד"ר אייל פרופר, הוא נקודת התחלה ראויה ומקיפה לכל המתעניין, כולל במתחים המאתגרים את סין העכשווית.

ריבונות – אחדות מול פיצול – פרופ' גדעון שלח-לביא מתבונן בעבר כמראה לעתיד מפרספקטיבה גיאוגרפית והיסטורית, ועומד על מקצת מהמתחים הנובעים ב'אחדות מול פיצול' במדינה כה מורכבת. השגריר ד"ר אייל פרופר עוסק בגבולותיה וריבונותה של סין, ומעלה את הדואליות והקשיים העולים בהקשרים אלה, בין היתר, מול הונג קונג, מקאו וטאיואן. מבחינה ביטחונית, מסביר פרופ' יצחק שיחור את נדבכיה של המערכת הבטחונית הסינית. המערכת הבטחונית הסינית היא הגדולה בעולם, אולם משמעותה, בעיקרה, אזורית ודפוסיה הגנתיים.

סוגיות יסוד בחברה – עיר-כפר, רוב-מיעוט – ד"ר ליאור רוזנברג דן עומד על השינויים המואצים שעוברת החברה העירונית והכפרית בסין, על הפערים ההולכים ומתהווים ביניהם, ועל הניסיונות לצמצמם. ד"ר מיכל זלצר-לביד דנה ביחסה של סין למיעוטים בתוכה, נושא שנוי במחלוקת, ונוגעת גם בשאלות החשופות ביותר ביחס לטיבט, סינג'יאנג והאויגורים.

מקום הדתות – ד"ר גדעון אלעזר מנתח את מעמד הדתות בסין. סין, באופן היסטורי התבססה על דגם "קונפוציאני" אזרחי ולאו דווקא דתי, ומאמצת כיום אידיאולוגיה קומוניסטית חילונית. ובכל זאת, הדתות בסין שנויות במחלוקת. מדיניות השלטון כלפי דתות, נעה בין סובלנות מתונה לדיכוי פעיל, אך לעולם אינה ניטרלית.

מפלגה-מדינה – הון-שלטון – פרופ' יורי פינס עומד על התפתחותה ושלטונה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ועל בסיס הלגיטימציה הפוליטית מ"מלחמת מעמדות" ל"קומוניזם המבוסס על כלכלת שוק סוציאליצטית". המפלגה עצמה, ארגון ענק המונה יותר מ-80 מיליון איש מבוסס על "צנטרליזם דמוקרטי". הדואליות המושגית העומדת בבסיס המפלגה השלטת הינה חידה אמיתית. בהמשך, השגריר ד"ר אייל פרופר עומד על הדואליות שבמבנה הממשל בסין, ומסביר כיצד פועל המנגנון הפוליטי בין המפלגה ומנגנוניה לבין גופי השלטון השונים. ד"ר תמר גרוסוולד עוזרי עומדת על אתגרי מערכת המשפט בסין, בין חוק ומשפט לפוליטיקה, ובוויכוח המתמשך האם קיים בסין "שלטון חוק" במובנו המהותי, או "שלטון באמצעות החוק".  עו"ד גל פורר עומד על סוגיות יסוד בכלכלה ושליטה, ועל הניגודים והדואליות בין התאגידים הממשלתיים והפרטיים. מעורבותה הרבה של המפלגה בחיי הכלכלה, מחד, מעניקים לחברות הסיניות עצמה רבה, ומותגים סיניים רבים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. מאידך, מעורבותה הרבה של המפלגה מערערת את אמונם של משקיעים רבים, כפי שהיה למשל לאחרונה, בנוגע להנפקתה של חברת עליבאבא.

המעבר ממדינת עולם שלישי למדינה מפותחת – איכות סביבה, בריאות, חינוך וחדשנות –  ד"ר ריצ'רד הרדימן דן באתגרי איכות הסביבה בסין ובהשפעתה על העולם. כאשר חמישית מאוכלוסיית העולם עוברת ממצב של מדינת עולם שלישי שמתאפיינת בצריכה נמוכה למדינת עולם ראשון, וזאת בתוך פרק זמן של ארבעה עשורים, ההשלכות הסביבתיות הרסניות. הקוטביות שבין שמירה על פיתוח כלכלי אל מול שמירה על איכות הסביבה הינה אתגר משמעותי בעל השלכות החוצות את גבולותיה של סין. בהמשך, דר' אלון רסולי סוקר את אתגריה של מערכת הבריאות בסין, ובאתגרים להשגת יעדי התוכנית "סין הבריאה", אל מול אוכלוסיה מזדקנת ועלייה בתחלואה כרונית, הקשורה גם קשר אדוק לבעיות איכות הסביבה של סין.

ד"ר אורנה נפתלי עומדת על האתגרים, הפערים ואי השוויון במערכת החינוך בסין ואילו גליה לביא עוסקת במסע הסיני בעקבות החדשנות, במרוץ לחדשנות טכנולוגית, השואף לעצמאות אך מסתמך דווקא על הישגי החדשנות של מדינות אחרות.

הדרך הארוכה למעצמה.– השגריר ד"ר אייל פרופר, עומד על הקוטביות במעבר ממדיניות של פרופיל נמוך למעצמת על. ד"ר דורון אלה והשגריר עודד ערן דנים בשינוי הגישה של סין לארגונים הבינלאומיים, מחשדנות למנהיגות.  פרופ' יצחק שיחור דן במשמעויותיה של דרך המשי החדשה, ותוהה, על מה המהומה והאם מדובר ביוזמה מדומה, ובחשדנות והקשיים שנתקלת סין מול חלק ממדינות העולם. בהיבט האזורי, ממשיך פרופ' יצחק שיחור ותוהה האם העמקת מעורבותה של סין במזרח התיכון עולה כדי "השתלטות", ועומד על הכוחות השונים מהיבטים אנרגטיים וכלכליים, אל מול היבטים מדינתיים. פרופ' יורם עברון וד"ר אייל פרופר מסכמים את יחסי ישראל סין, שני צעדים קדימה, וצעד אחורה בריקוד עדין מול השותף בטריו, ארה"ב. ואילו ד"ר דורון אלה, גליה לביא ודני קטריבס מוסיפים ומנתחים את היחסים המסחריים וההשקעות בין ישראל וסין, במיוחד בעשור האחרון, בציפיות, ההצלחות, והתקוות הנכזבות, ובמתחים הטמונים בכך.

הזווית האישית – התרומה שלי לספר דנה בהישגי ואתגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בסין, ומבוסס גם על ניסיוני האישי, לאחר שהשלמתי תואר שני ותואר שלישי במשפטים באוניברסיטת טסינג-הואה בסין. במהלך שנות לימודי, הייתי עדה לא אחת, לוויכוחים נוקבים וביקורתיים בין חוקרים באקדמיה, שופטים ומחוקקים לגבי סוגיות בוערות וביקורת חברתית, והכל, במגבלות "קודים" המגבילים את חופש הביטוי. המתח השורר בעניין זה שונה מאוד מהמוכר לנו בעולם האקדמי בישראל. בביקורים באוניברסיטאות שונות נכחתי במתח בין הרצון להנגיש את מערכת ההשכלה הגבוהה לשכבות רבות באוכלוסייה מחד, ומנגד, הקושי מול משאבים מוגבלים והיעד לעודד מצוינות אקדמית בתחרות מול מוסדות אקדמאיים מתחרים בעולם.

הדואליות, הניגודים והקוטביות, מאתגרים לא אחת את הזר בבואו להבין את סין. לטעמי, המפתח להשתלבות בסין העכשווית טמון בהבנה כי המתחים והניגודים מתקיימים יחדיו ברבדים השונים. לזר, זהו מסע אישי מרתק אך מאתגר, ובעל פוטנציאל לתגמול רב. 'הספר האדום' בהחלט מספק לקורא את הבסיס הדרוש למסע זה.

בתמונה: רגע אישי של איזון במסע להבנת סין, עם צוות הבוחנים לאחר השלמת הבחינה בעל פה על עבודת הדוקטורט.

_________________________________________________________________________

* קונפוציוניזם הינה תיאוריה פילוסופית המיוחסת לקונפוציוס, שחי בסין במאה החמישית לפני הספירה. קובץ המיוחס לו, שנאסף על ידי תלמידיו, "המאמרות" משמש כבסיס לתיאוריה, שפותחה בדורות שלאחר מכן על ידי ממשיכיו. מומלץ הספר 'מאמרות קונפציוס' (מוסד ביאליק, 2006) – תרגום המאמרות, בתוספת הערות והארות מאת אמירה כץ.

_________________________________________________________________________

ד"ר עו"ד הדס פלד – אוניברסיטת בר אילן.

'הספר האדום' בעריכת ד"ר אייל פרופר 
הוצאת ידיעות אחרונות והמכון למחקרי בטחון לאומי
הוצאת ידיעות אחרונות – www.ybook.co.il
www.inss.org.il

יתרת הצילומים – רשמים מסין, יהודית בר.