By Tami Klein
פורסם במדור- ספרים, "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
הנחנו שתי הנחות יסוד לכתבה על ספרו, החדש יחסית, של ההיסטוריון דימיטרי שומסקי:
א. רעיונות הם פרי תקופה, קונטקסט חיים.
ב. מציאויות, פרי רעיונות מדיניים-פילוסופיים, עשויים/עלולים תמיד להשתנות בהתאם לכוחות הפועלים, העשויים/העלולים, להפתיע.
וסיפור מעשה – לאחר ביקור ביוגוסלביה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, חזרתי כולי נלהבת ושטופת רעיונות עצמיים כיצד יוגוסלביה, רפובליקה פדרלית החובקת מספר לא קטן של מדינות-לאום, מצליחה לתפקד מאז סוף מלחמת עולם השנייה. אחרי טיול שכולו חוויות חיוביות, לא הפסקתי להטיף לסביבתי ולעצמי נושא אפשרות הפדרציה בין מיעוטים החיים על אותה אדמה. אבל מלחמת יוגוסלביה הוכיחה עד כמה כל רעיון יכול להיות נכון לפרק זמן קצר. 'מלחמת יוגוסלביה', אשר כללה מלחמת העצמאות של קרואטיה, של בוסניה ומלחמת קוסובו, ועוד מאבקים של לאומים קטנים מתוך הפדרציה היוגוסלבית, שמה קץ לאופוריה שלי. ושלא לדבר על האכזריות כיצד ב'מלחמת יוגוסלביה' טבחו איש ברעהו, איש בשכנו, במלחמות אלו.
כיצד בכל זאת מאתר דימיטרי שומסקי, היסטוריון בעל שעור קומה, שדמויות מפתח בהקמת מדינת לאום ליהודים, לא תמיד ראו לנגד עיניים אותו סוג של מדינת לאום, אלא גם ראו לנגד עיניהם מדינת לאום דו או רב לאומית?
תקציר הרעיונות המרכזיים של הספר: "על פי התפישה המקובלת, המטרה הסופית של הציונות כתנועה לאומית פוליטית הייתה הקמתה של מדינת לאום. בספרו החדש על תולדות הדמיון המדיני הציוני מראשית רעיון הציונות המודרנית ועד להקמתה של מדינת ישראל, דימיטרי שומסקי קורא תיגר על תפיסה דטרמיניסטית באמצעות עיון בכתבים לא מוכרים מאת אבות הציונות ובבחינה מחדש של המקורות הידועים, שפורשו באורח מגמתי וא-היסטורי בספרות הקלאסית על הציונות. המחבר מגלה שמנהיגי הציונות שיוו לנגד עיניהם את מימוש ההגדרה העצמית היהודית בארץ העות'מאנית, ולאחר מכן – בתקופת המנדט הבריטי – דמוקרטיה רב-לאומית.
הספר מראה שהמודלים של מדינה יהודית, שאותם ביססו ופיתחו האבות המייסדים של מדינת ישראל, כללו בתוכם הכרה בקיום לאומי קולקטיבי של ערביי ארץ ישראל. דפוסים מדיניים כאלה לא היו נחלתן של דמויות שוליות בקרב הציונות (כגון אנשי "ברית שלום"), אלא אדרבה, הוצגו על ידי הציונים המרכזיים ביותר: יהודה לייב פינסקר, בנימין זאב הרצל, אחד העם, זאב ז'בוטינסקי ודוד בן-גוריון. הספר מתמקד בחמש הדמויות הללו ומציג אותן ואת השקפותיהן באופן חדשני, שנודעת לו השפעה על השיח הישראלי העכשווי."
באימפריות של המאה ה- -19 ההאבסורגית, הרוסית, העות'מאנית דאז, וגם יותר מאוחר הבריטית, היה בסיס לדמיין ולנסח מדינת לאום, כמו מחוז בתוך האימפריה, מחוז בעל עצמאות ניהולית, ולא ריבונות מוחלטת, בוודאי לא מדינה לאומית יהודית. יחסם של מנהיגי אותה תקופה ידעו להעריך גם יתרונות הבית האימפריאלי, ההאבסורגי או העותומאני. נכון שעם הזמן, כאשר האימפריות עמדו בפני התפוררות, גם רעיונות אלו החלו ללבוש צורה של מדינת לאום. בן גוריון הדגיש נושא בית לאומי ליהודים רק החל מ-1937 . בנושא מרתק זה, הקשיבו לדימיטרי שומסקי המסביר במילותיו הוא, ולאחר מחקר מעמיק בכתביהם של אותם ציונים מרכזיים, את ההקשרים הפושטים ולובשים צורה עם השנים מתחילת המאה ה- 20.
כאן ב, "שבת עם אורן נהרי", ריאיון עם דימיטרי שומסקי, אוגוסט 2024
חשיפת ראייתם ומחשבתם של האבות שהגו בית לעם היהודי לאורך השנים, במאה ה-19 ובמאה ה-20, היא מרתקת. לדוגמא הרצל לא העלה על הדעת פרוק האימפריה ההאבסורגית, או העותומנית, למען מדינת לאום עצמאית, אלא דמיין קבלת עצמאות ניהולית בתוך האימפריה. רק השינויים הדרמטיים שחלו לאחר מלחמת העולם הראשונה הביאו גם לשינויים מהותיים כמו לדמיין ולרצות בית לאומי ציוני לעם היהודי.
הנחות היסוד שבראש הכתבה הן בעצם מסקנות מתבקשות בהתאם לאירועים היסטוריים דרמטיים. רעיונות פילוסופיים למיניהם, כולל מדיניים, עשויים להיות נכונים לזמנם. חכמת חיים היא להתגמש בהתאם למסקנות נסיבתיות.
כדאי גם להאיר את העובדה שהספר תורגם מאנגלית לעברית, כאשר הכותרת באנגלית מהותית שונה. וגם בנושא זה יש לתת את הדעת על שינויים בעקבות הקשרים משתנים :
Beyond the Nation-State
The Zionist Political Imagination from Pinsker to Ben-Gurion
www.magnespress.co.il
