יש לחפש את המילים המדויקות כדי להביע את ההתרגשות ואת ההערכה ליצירה ייחודיות זאת – 'תיאודור' – שנוצרה בארץ. ראשית האופרה – לפני כשנה 'תזמורת המהפכה' בשיתוף פעולה עם האופרה הישראלית, יצרו אופרה על בסיס חייו של תיאודור הרצל. כאשר יצאנו מהמופע היינו נרגשים מהנצפה ומהנשמע. אחרי שיחה עם יחסי הציבור של האופרה הבנו – אז – שלעת עתה לא תהיינה הופעות נוספות.

והנה הפתעה – נבונה במיוחד – המופע האופראי צולם לסרט, אשר ללא ספק "ירוץ" לא רק בארץ, אלא גם בעולם. היוצרים – המוסיקה – יונתן כנען;   הליבריט והבימוי – עידו ריקלין; הזמרים – חברי האופרה הישראלית; הצילום  לסרט – איציק פורטל, יוחאי עצמון, איתן צור – כולם, תזמורת האופרה בניצוח נמרוד דוד פפר, חבורה  של יוצרים ואמנים מוכשרים בצורה יוצאת דופן. כל פרמטר ביצירה זאת – יש לשאול ולדעת מי הצליח בצורה כל כך מדויקת, מעניינת וקולעת למטרה, החל מהתפאורה, כמעט גאונית בפשטותה, בליבריט (בחירת האירועים והצגתם בפי השחקנים), הבימוי – שאינו מנסה להתחכם, מעין ריאליה אופראית בהירת דגשים.

הסרט "תיאודור" לוקח את הצופים למסע מרגש בעקבות סיפור חייו של תיאודור הרצל, החל מימיו כסטודנט צעיר ועד להפיכתו למנהיג ציוני פורץ דרך. גם באמצעות המוסיקה של יונתן כנען, היצירה מצליחה לבטא תקופה, מאבקים, קשיים ורגשות. בזכות הבימוי המרתק של עידו ריקלין נחשף הקהל לרגעים מכוננים בחייו של הרצל: המאבק באנטישמיות, מערכת היחסים עם ז'ולי, אשתו המיוסרת, הקשיים, ההתמודדויות והדרך אל החזון הלא-יאמן של מדינת היהודים.

קוראים יקרים, קראו מטה את הטקסט שכתב עידו ריקלין,

כותב הליבריט והבמאי של 'תיאודור' :

"אופרה מקורית זה קצת כמו ״ברנינג מאן״*. שלוש שנים של עבודה, כתיבה והלחנה , חודש וחצי חזרות – ואז המפגש עם הקהל, ההתלהבות, ההתרגשות, מחיאות הכפיים – – – עוד שתי הופעות מתווספות, והאולמות מלאים, ועוד שתי הופעות אחרונות בהחלט – – – וזהו. נגמר.

אלפי אנשים צפו בתיאודור באולם האופרה הישראלית. התגובות היו מהסוג שיכולנו רק לחלום עליו. התגובה הכי מרגשת הייתה ״מתי זה יחזור?״ ״מתי תופיעו שוב״?

רק שבאופרה, כמו בברנינג מאן, צריך לכנס הרבה מאוד אנשים כדי שהקסם יקרה. סולנים, מקהלה, תזמורת, צוות אמנותי, צוות תפעול… התאריכים נקבעים שנים מראש, ויש מעט אפשרות לאלתר. יותר מזה, הפקת-ענק כמו ״תיאודור״ אי אפשר להעלות, כמעט, בשום אולם בארץ. אין במות גדולות כל-כך, שיש בהן גם ״פיט״ לתזמורת סימפונית מלאה.

ואז קרה דבר שלא חלמנו עליו – ההצעה להפוך את תיאודור לסרט קולנוע. לתת לתיאודור חיים נוספים, בפני עוד רבבות צופים, באולמות רבים ברחבי הארץ.

כל הופעת אופרה מצולמת בווידיאו באופן מקצועי, לצורך תיעוד. אבל מה שקרה בשתי ההצגות האחרונות של תיאודור לא קרה מעולם באופרה הישראלית, ואולי בתיאטרון הישראלי בכלל – צוות ההפקה התפרש באולם, בין הצופים, וצילם את האופרה כסרט קולנוע מקצועי. זאת לא היתה רק ״הופעה אחרונה״. זאת גם הייתה ההופעה החשובה והמרגשת מכולם, מפני שהיא עמדה בסימן המלחמה, והניסיון לחזור ולקיים אירועי תרבות בצל האסון. כאשר, בסיומה של ההופעה האחרונה, המנצח הוביל את הזמרים ואת הקהל בשירת ״התקווה״, כולנו לא ידענו את נפשנו. וגם את האירוע החד-פעמי, המופלא הזה, תיעד הסרט…

אני מלווה בשבועות האחרונים את העריכה של ״תיאודור – הסרט״ ומוצא את עצמי נרגש באמת עד דמעות. לא רק המוסיקה הסוחפת – גם היכולת לראות פתאום מקרוב את הזמרים, את הדמעה בזווית העין, את הניואנס הכי קטן.

נפלא בעיניי שהסרט יופץ ממש בקרוב, כשתחושות והמציאות שהאופרה שלנו מהדהדת עדיין חזקות כל כך – ועוד ביום העצמאות… אני בטוח שהקהל שיגיע לבתי הקולנוע יעבור חוויה מיוחדת וחד-פעמית. יצירה מוזיקלית סוחפת ודרמטית, שהיא שלנו, משלנו ועלינו – ובחוויה של קולנוע."

הרצל: "כל מקום
שנימלט אליו, הרעל שם.
תיאודור: תמצא מקום להימלט אליו.
הרצל: בכל מקום
שניפלט אליו – זרים.
תיאודור, הרצל :אני תמיד הזר
תמיד "יהודי" .
תיאודור: אנחנו חייבים להסתלק.
הרצל: לאן?
תיאודור: אל המקום שבו אתה –
לא תהיה הזר ….
אל מדינה של יהודים

              מתוך הליברית לאופרה

חשוב היה לנו מאד להשמיע קולם של היוצרים המרכזיים. זהו נדבך נוסף, חי, לאמנות הגדולה שנוצרה לנגד עינינו. קראו מטה מילותיו של יונתן כנען, מלחין האופרה –

"האופרה 'תיאודור' מגיעה אל המסך הגדול של הקולנוע וזה הישג עצום לכל הנוגעים בדבר, בעיקר בעת הזאת, וכמלחין האופרה, בשבילי זה גם הגשמה של חלום.

גדלתי על סרטים מוזיקליים. הייתי צופה שוב ושוב ב'צלילי המוזיקה,' ב'סיפור הפרברים', ובעוד סרטים רבים כגון 'האחים בלוז', 'צוללת צהובה' וסרטי דיסני. חלמתי שהמוזיקה שאני אלחין תשתלב יום אחד בתוך סרט, כפס קול לסרט או כסרט מוזיקלי.

כשהלחנתי את האופרה 'תיאודור' לא יכולתי לדמיין שהיא תהפוך יום אחד לסרט קולנוע.

העבודה על 'תיאודור',  בדרך אל מדינת היהודים, הייתה ארוכה, מאתגרת ומאד מהנה. החלטנו להשתמש ברעיונות קולנועיים כדי לספר את הסיפור באופן לא שגרתי למדיום האופראי, כמו למשל השימוש ב״פלאשבקים״. גם המוזיקה ב"תיאודור' נשמעת לעיתים ״קולנועית״, סינטטית. ההווה של האופרה בפריז, הוא קודר ואפלולי, ואילו חייו של תיאודור הצעיר כסטודנט בווינה מתאפיינים במוזיקה מלודית, צבעונית, קצבית,  כמו ואלס וינאי.

כשהוזמנתי לראשונה אל חדר העריכה, לצפות בגרסה המלאה של הסרט, חששתי מהמעבר מהמדיום האופראי אל המדיום הקולנועי. בתום הצפייה בסרט התרגשתי מאד. הרגשתי כי המדיום הקולנועי הוא לא רק נכון וטבעי ליצירה, הוא אפילו משדרג את חווית הצפייה במידת מה. למרות שהסרט לא יכול להעניק את החוויה ה״חיה״ והחד פעמית שקיימת על בימת האופרה, הסרט מאפשר לצפות בזמרים מזוויות ומרחקים שונים, למשל ב״קלוז-אפים״, ומעניק חווית האזנה שעוטפת את המאזין, ומאפשרת לשמוע את כל הזמרים באופן אופטימלי. אני מקווה שהמעבר של האופרה אל הקולנוע תוכל להפגיש את ״תיאודור״ עם קהלים רבים ומגוונים, ובעיקר עם כאלה שלא מגיעים באופן קבוע אל בית האופרה. "

יונתן כנען

'תיאודור' היא לא רק אופרה, אלא חוויה תרבותית ייחודית. זו הזדמנות נדירה לחוות את סיפורו של הרצל בצורה כה חדשה ומרגשת.

ומאחורי הסיפור  – "כשעמי אלה יצא מהאפרה 'תיאודור', הוא התקשר ישר לצח גרניט, מנכ"ל האופרה הישראלית, ואמר לו שאת 'תאודור', חייבים לצלם ולהפיץ לכולם.

"לצלם את תיאודור ולתעד את יצירת המופת הזו זו שליחות ומסר לדורות הבאים. כשהחלטנו לצלם את תיאודור לקולנוע באמצע שנת 2023, ראינו בה יצירה חשובה לכולנו. אבל לאחר אירועי ה-7.10, עת יצאנו לצלם את ההפקה, הבנו עד כמה הסיפור שלה רלבנטי גם לימינו ושהיא למעשה סיפור חיינו וסיפורו של העם היהודי. כל יהודי יכול לראות את עצמו כתיאודור, לא משנה מאיזה מדינה הוא הגיע לארץ ישראל." עמי אלה, מנכ"ל Ellacomm.

הפקת הסרט היא שת"פ בין האופרה הישראלית וחברת ההפצה הישראלית Ellacomm. האופרה צולמה למסך הגדול בצילום מולטי קאמרה בהובלת פרימנטל ישראל – זרוע התוכן של פרימנטל העולמית.

צילום ההפקה התאפשרה הודות לתמיכתו הנדיבה של מר דניאל חוסידמן, אשר יזם לראשונה את הרעיון להעלות את אופרה על חייו של תיאודור הרצל.

Ellacomm היא חברת ההפקות והתוכן הוותיקה בישראל אשר נוסדה בשנת 1977 והבעלים שלARIA   גוף התוכן למוסיקה קלאסית אשר הקימה את סדרת "ARIA אופרה בקולנוע" בשנת 2019 ומקרינה מדי חודש את האופרות הגדולות בעולם על מסך הקולנוע בתרגום לעברית.

בנוסף הקימה  ARIA, שירות VOD למוסיקה קלאסית שקיים בכל פלטפורמות השידור,HOT ,yes ,Cellcom ,partner .ARIA גאה להביא להפצה כלל ארצית ובין לאומית את תיאודור.

את הסרט תפיץ חברת המדיה הגרמנית הגדולה UNITEL לגופי שידור ברחבי העולם."

***   החל מה- 9.5 ההקרנה של הסרט בכל! בתי הקולנוע וסינמטקים בארץ. אכן כך יש לחנך לייחוד יצירתי ולצדק היסטורי.

*ברנינג מן (באנגלית: Burning Man מילולית: "האיש הבוער") הוא פסטיבל הנערך מדי שנה במדבר הסלע השחור שבצפון מדינת נבדה שבארצות הברית. הפסטיבל נקרא על שם האירוע המרכזי בו, במסגרתו נערכת שריפת דמות אדם עשויה עץ. "איש העץ" מלווה בנוכחותו את הפסטיבל מתחילתו וניתנות לו משמעויות רבות ושונות בפי באי הפסטיבל. טקס השרפה נערך במוצאי השבת, לקראת סופו של השבוע בו נערך הפסטיבל. הפסטיבל נמשך שמונה ימים, כאשר הוא מתחיל ביום שני האחרון של אוגוסט ונגמר ביום העבודה האמריקני, שחל ביום שני הראשון של חודש ספטמבר. בימי הפסטיבל האחרונים שורפים חלק מעבודות האמנות שהוצגו בפסטיבל ובלילה האחרון שורפים את מקדש הפסטיבל.