By Tami Klein
פורסם במדור- "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
ביכולתו של האדם לחשוב-עתיד. האמנם?
האם יש לאדם ולבעל חיים קוגניציה עתידנית?
בספרו – פורקוגניטו – פרופ' דוד פסיג מפרט מחקרים שונים בתחום הנוירופיזיולוגיה והקוגניציה, המאירים את טענתו שהמוח כבר מוכן לשלב האבולוציוני הבא שלו, שלב אשר בו, בעזרת טכנולוגיות שהאדם בעצמו יפתח, תקבל חשיבת-העתיד ממד חדש. יכולת חדשה זו מכונה בפיו – FORCOGNITO .
פורסם במדור- חדש במגזין "מקו ועד תרבות", "מבט על החיים"
פרופ' דוד פסיג
לאחר צפייה באינטרנט באחת מהרצאותיו של פרופ' דוד פסיג, חשבתי מהופנטת מהמידע שזרם לנגד עיני, וחיפשתי עוד. דוד פסיג נענה לשתף פעולה לצורך כתבה זאת.
בהקדמת הספר מופיע הטקסט מטה – מצאתי עצמי במעגל אנושי קרוב להדיוטות כמוני, בהיותו פתיחת דלת לנושא לא-פשוט, חדש יחסית ומרתק עניינית.
"אחת הבדיחות המוכרות בין חוקרי עתיד מספרת שבראש ועדה חשובה של עתידנים, שעסקה בניתוח מגמה בעניין מכריע, עמד פרופסור מכובד ששמו יצא לפניו. באחד הדיונים המפרכים רמו קולות החברים וצעקות נשמעו בחדר הישיבות. בראותו שהרוחות מתלהטות, הרים יו"ר הוועדה את הכוס שהייתה מונחת לפניו וחיכך את אצבעו בשפתה, כדי שצליל החיכוך יפיל הס בקרב המתדיינים… והנה, פוף! קופץ לו מתוך הכוס שד מאיר פנים ובקול מהדהד, לעיניהם המשתאות של הנוכחים, מבשר לפרופסור: אני נותן בידך לבחור, בתמורה לשחרורי, באחת משלוש משאלות ומבטיח לך שהיא תתגשם מיד. הראשונה – שתזכה בעושר רב, השנייה – שתזכה ביופי מיוחד, והשלישית – שתזכה בחוכמה יתרה. אנא בחר… אני לשירותך.
הפרופסור המכובד אינו מהסס לרגע ומשיב בביטחון: חוכמה יתרה מבקש אני.
פוף שני! והשד נעלם כלא היה. כל הנוכחים מסתכלים על היו"ר ומחכים לראות כיצד יקום דבר… את השקט בחדר היה אפשר לפלח בסכין.
נו… דוחקים בו חבריו, אחרי שזמן מה לא קרה דבר.
ואז הוא פוצה את פיו ואומר: חבל שלא ביקשתי עושר רב.” (עמ' 17)
למרות היות נושא הספר מורכב למראית עין, מצאנו לנכון בכל זאת להנגיש אותו לקוראים שאינם מומחים בנושא. מדוע? א. נכחנו שהספר מובן וקריא גם להדיוטות, ב. כאשר כל פעילותינו המחשבתית והביצועית הן פועל יוצא של הקורה במוח, חשוב ללכת ולו כברת דרך בידע שנצבר, ולו אותה כברת דרך האפשרית לכל אחד מאיתנו, ההדיוטות, ג. הידע שנצבר בקריאת הספר מעמיד את הקורא להדהד עם עצמו – עם דיבוריו, מחשבתו ועשייתו. להדהד עם עצמנו היא כבר, לדעתנו, מתנה לעצמנו.
הספר אינו נשאר רק בגבולות התיאוריות והמחקרים ויורד לרמת המציאות: "ובחלק החמישי (בספר) אני ממחיש עבור הקורא כיצד יכולת האדם לחשוב-עתיד יכולה להניע פתרונות ארוכי טווח בסוגיה אשר עומדת בפתחו בתחילת המאה ה-21 – סוגיית מוסד הגמלאות. אם האדם לא יפתח מודל אחר ושונה במהותו מזה הקיים עתה, הדבר עלול ליצור משבר קשה שיכריע אוכלוסיות שלמות באמצע המאה. בחלק זה אני מבקש להציע מודל אלטרנטיבי כדי להמחיש את גודל השעה ואת צורת החשיבה בעלת מוטת-זמן-העתיד הרחוקה."
חשיבה עתידנית מהותה ניתוח, תוך הסקת מסקנות, כיצד מזיכרון העבר ומניתוח ההווה, בעיקר, נוכל להסיק מסקנות, שבלעדיהן עתידנו עלול להיקלע לקשיים. הדגש הוא שחשיבת-עתיד היא בפועל היכולת, המתפתחת כל הזמן בעקבות נתוני תפקוד מוחנו וכלים נוספים שקמו ועומדים לעזרנו.
". …כולנו כל הזמן חושבים-עתיד, בין שבמודע ובין שלא במודע, וכי הגיע הזמן להעלות את המיומנות הזאת אל המודע, לקבל את העובדה שמדובר במיומנות מסדר גבוה ולהתחיל לעסוק בדרכים לשפרה ולהחילה על תחומי מחשבה רבים ככל האפשר." (עמ' 47)
" את המיומנות לחשוב-עתיד אני מכנה "פורקוגניטו" (forcognito). לצורך הבהרת אופיו הייחודי של מוח האדם לחשוב-עתיד, אני משתמש במונח המוכר בספרות המדעית "אינקוגניטו" (incognito) – המציין את המצב הרגיל שבו רוב המחשבות על העבר ועל ההווה מעובדות מאחורי הקלעים, עמוק בתוך נבכי המעגלים הנוירוניים שבמוח, ובלי שהפרט יהיה מודע אליהן כלל – ומוסיף עליו נדבך שלפיו הפעילות הנסתרת הזו, שבה המוח מייצר תמונות עתידיות (סימולציות) של מצבים סבירים ואפשריים בעתיד, נועדה כדי להיטיב לתכנן את הבאות, בתקווה להגדיל בכך את כושר שרידותו של האדם בסביבות מורכבות הנמצאות בתמורה מתמדת ובאי-ודאות משוועת. המונח פורקוגניטו מורכב משתי מילים, forward + cognito, והוא מציין אפוא את יכולתו הייחודית של המוח לעבד מידע מעברו, בשקט של מאחורי הקלעים וללא מודעות עצמית, בייחוד כדי לתכנן את עתידו ביעילות מרבית. " (עמ' 12-13)
גם בעלי חיים חושבים-עתיד, קראו מט אחת הדוגמאות המאלפות בספר :
"בניסוי אחר הציעו החוקרים לקופי-הסנאי את האפשרות לבחור בין תמר אחד לבין ארבעה תמרים. כשבחרו בארבעה תמרים, נאלצו לחכות שלוש שעות עד שקיבלו מים להרוות את צימאונם. כשבחרו בתמר אחד, קיבלו מים כעבור חצי שעה בלבד. רוב הקופים למדו מחוויה זו, חשבו-עתיד ובחרו בתמר אחד כל אימת שניתנה להם גם האפשרות לבחור ארבעה תמרים." (עמ' 26)
קוף-הסנאי מסוגל לתכנן את עתיד התמורה שיקבל
שימו לב לממצא המובא בספר – "הקבוצה של Clayton ( קבוצת חוקרי קוגניציה מאוניברסיטת קיימברידג') גיבשה שלושה מאפיינים עיקריים של זיכרון-אפיזודי של רצף אירועים ותכנון עתידי הקיימים אצל בעלי חיים: 1. התוכן של הזיכרון מכיל מידע על מה-היכן-ומתי. 2. המידע על מה-היכן-ומתי מגובש יחד, כך שזיכרון של חלק אחד מעלה אוטומטית את החלקים האחרים. 3. הזיכרון המועלה מחדש יכול להתפרש בגמישות ובהתאמה לטווח גדול של סיטואציות, כולל חיזוי אירועים עתידיים." (עמ' 29)
הדגש הוא שהחשיבה העתידנית היא בפועל "הטלסקופ שמרחיב לנו את ראיית הזמן לטווח רחוק."
"העתידנות הטלסקופית" התפתחה בשלושה שלבי חשיבה: אינקוגניטו, קוגניטו, פורקוגניטו.
אינקוגניטו הוא החשיבה הלא מודעת שלנו, שמשפיעה עלינו יותר מאשר החשיבה המודעת. קוגניטו היא החשיבה המודעת שהיא רק קצה הקרחון הנגלה והמודע, של החשיבה הלא מודעת. באינקוגניטו שאינו מודע, מאוחסן הזכרון ארוך הטווח ("ההארד דיסק"). בקוגניטו המודע קיימת המודעות העצמית. זכרון ארוך טווח עם מודעות עצמית, מאפשר את הפורקוגניטו או את חשיבת העתיד. זאת משום שככל שהאורגניזם מודע לעצמו יותר, וככל שזכרונו מהעבר גדול יותר, כך דרגת הראייה קדימה שלו גבוהה יותר.
שימו לב לחשיבותו של הקוגניטו : " אז מהו אינקוגניטו? נראה שהמודעות העצמית שלנו אל עצמנו התפתחה, ככל דבר אחר, כדי להעניק לנו יתרון כלשהו על סביבתנו, וכנראה יש סיבה טובה לכך שהיא מאכלסת חלק זעיר בלבד מכלל הפעילות האוטונומית המתרחשת באופן תדיר במוחנו. המחקרים המוכיחים שמרבית המחשבות וההחלטות שלנו מתבצעות מתחת לרדאר של התודעה הם רבים מכדי להזכיר ולו חלק קטן מהם כאן. ההוכחות שהמוח רץ על טייס אוטומטי נמצאות סביבנו בחיי היומיום. אנו נוכחים בזאת כשהרגל שלנו נשלחת לעבר דוושת הבלם עוד בטרם הבחנו במכונית היוצאת מכביש צדדי; כשאנו שומעים לפתע את שמנו נאמר בחדר רועש בפינה רחוקה; כשאנו נמשכים למישהו או למישהי מבלי לדעת למה; או כשהמערכת העצבית שלנו מעבירה לנו "תחושת בטן" בדבר איזו מבין האפשרויות לבחור מתוך בליל האפשרויות העומדות בפנינו. לפי החוקרים, זהו האינקוגניטו שלנו המדבר אלינו מדי פעם. ברוב הפעמים הוא לא מיידע אותנו על המתרחש בתוכו, כי הוא אינו זקוק לתודעה שלנו כדי להנהיג את הספינה המורכבת של הגוף בסביבה כה סוערת. גרוע מכך, אם היה עליו להעביר הכול דרך התודעה שלנו לפני מעשה, היינו עומדים מלכת." (עמ'119)
"הדבר החשוב ביותר המתרחש במוח האדם הוא חשיבת עתיד, ורוב התהליכים האחרים המתרחשים בו הם נגזרות של חשיבת עתיד" (עמוד 18). תוסיפו – "המדע החדש: חוכמת ההמון, מחשוב הענן, והביג דאטה בשירות העתידנות.
מלבד הזכרון והמודעות העצמית, הגורם השלישי בחשיבה עתידנית הוא תיאוריית הנפש (Theory of Mind – יכולת אישית בהבנה שלאחרים יש אמונות, תשוקות, כוונות ואופקים השונים מאלו שלנו. קיומו מרכזי לתפקוד היומיומי באינטרקציות הבינאישיות שלנו). השילוב של שלושת הגורמים הללו עם טכנולוגיות הרשת של המאה ה21, יוצר אופקי עתידנות עצומים: "מה יקרה כאשר המין האנושי כקולקטיב ענק, שימנה באמצע המאה ה21 כ10 מיליארד איש, יוכל לשלוף מהזיכרון הקולקטיבי כמויות בלתי נדלות של מידע ממערכות מבוזרות ונגישות בעזרת מחשוב ענן…תבונת ההמונים, שהמין האנושי אך זה התחיל להתוודע להיקפיה ולאיכויותיה, תפתיע אותו בתוצריה" (עמודים 56-57).
דוד פסיג מצביע על העובדה כי החלטות הפעולה שלנו מתקבלות כחצי שנייה לפני שאנו מודעים להם. הדבר מעיד על רשתות מורכבות במוח שמעבדות מידע חושי, רגשי וגופני, מאחורי הקלעים. רק מאוחר יותר ההחלטה יוצאת מאחורי הקלעים ומופיעה על הבמה של התודעה: "לרגשות תפקיד קריטי ביכולתנו לקבל החלטות רציונליות במהירות במצבים מורכבים של אי וודאות" (עמ' 89).
ופסיג ממשיך: "הנוירונים הללו מחוברים זה לזה בדרך כה מורכבת, עד כי למין האנושי אין שפה שתתאר אותה ונדרשת מתמטיקה חישובית מסוג חדש כדי להכילה" (עמוד113).
לאחר שפסיג מציג כלים ומתודולוגיות לחקר, מדידה, אבחון ותכנון עתידים אישיים וארגוניים, הוא מסיים את הספר בהצגת מודל חדש לפנסיה במאה ה21. הוא מציג בבהירות את הכשלים של מודל החסכון הפנסיוני הנוכחי, ואז הוא מנסה להציג כיצד הפור-קוגניטו שפיתח, יכול לעזור בסילוק הכשלים ובפתרון עתידני של בעיית הפנסיה.
הציטוט מטה, המדגיש את האניגמטיות של פעולת המוח, למרות גילויים כה רבים ומחקרים אין-סוף. הציטוט מצית את הדמיון ומבעיר את הסקרנות :
"האופן שבו המוח מחולל את המודעות העצמית לקיומו הוא עדיין בגדר תעלומה גדולה שנכתבים עליה ספרים מדי חודש בחודשו. כשנבין לחלוטין את המנגנון שיוצר אותה, הוא יגרום מהפכה בהבנתנו מהו המין האנושי. הבנה זו תגרום בוודאי מהפכה גדולה יותר מזו שחולל גילוי הד הדנ"א." (עמ' 127)
המלצה במספר כוכבים – אל תפסידו הווידיאו מטה :
