המיצב הענק במוזיאון תל אביב, אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי כולל מעל 6,000 דמויות של נשים, גברים וילדים. את כולם ראה בן־דוד בנסיעותיו ברחבי העולם – בשוק בקזחסטאן, ברחובות טוקיו, ליד הסטודיו שלו בלונדון, על חוף הים בתל אביב ואפילו באנטרקטיקה, אך לא הכיר אותם באופן אישי.

משהו בנוכחותם, בהבעת פניהם או בתנועה שעשו בהיסח הדעת, משך את תשומת ליבו, והוא צילם אותם. את התצלום עיבד בן־דוד תחילה לרישום קווי בעיפרון, ולאחר מכן הפך את הרישום בטכניקה של צריבה בחומצה למגזרת מתכת דקיקה צבועה בשחור.

אלפי הדמויות הקטנות ניצבות על מצע חולי הנפרש על פני מאות מטרים ריבועים, במרווחים קבועים זו מזו. יחד הן יוצרות נוף אנושי מפתיע ומורכב.

בן־דוד החל לעבוד על המיצב עוד ב־2015, בכל חודש שחלף הלך וגדל האוסף האנושי, ועוד ועוד דמויות נוספו לו. אך נדמה שלא רק הממדים של המיצב השתנו עם הזמן, כי אם גם אופן ה"קריאה" שלו. שנת הקורונה הוסיפה ליצירה רובד מפתיע ולא צפוי של משמעות: רגישות מחודדת שלנו, הצופים, למושגים של התקהלות, תנועה בין מדינות וגבולות פתוחים שנתפסו כדברים מובנים מאליהם, ולפתע הפכו אסורים. המרווחים בין הדמויות נדמים כשמירה קפדנית על הנחיות הריחוק החברתי.

בכניסה לאולם המראה כמו מכה בצופה, 6000 דמויות, רובן בגודל ננסי וחלקן, הקטן, בגודל פי 3-4 לעומת הדמויות הננסיות. תוך כדי התבוננות בדמויות נוכחים שהמבע – פנים וגוף – עוצר מבט המתבונן. וככל שמביטים ומתקדמים מסביב למיזם נוכחים עד כמה השונות בין הדמויות היא גם שונות של מאפיינים תרבותיים שונים קרובים ורחוקים.

המבע של הדמויות, כולל מבע הגוף – רגל מכופפת, יד מורמת, ישיבה על אופניים, ליטוף כלב … יוצרים גם תנועה והתנועה מעניקה להם חיים. התחושה היא לעיתים שהדמויות כמו עצרו מלכת, עצרו בזמן, ועוד רגע יתחילו לצעוד, ימשיכו את דרכם, גלגלי האופניים יתחילו לנוע לנגד עינינו, התינוק עשוי להשמיע קולות, הכלב יתחיל לנבוח… המראה וביטויו יוצא דופן, גאוני.

התערוכה נכונה גם לילדים, גם הצעירים שביניהם. המיצג יכול לתת להם תחושה של "איך מרגישים בארץ הליליפוט"… בביקורי בתערוכה נכחתי כיצד ילדים כרעו ברך בשולי המיצב, כדי להתקרב ולהתבונן מקרוב לאשר חווות עיניהם. מראה הילדים הצעירים המתבוננים בתערוכה ריגש.

שמעו את צדוק בן דוד מסביר עשייתו ומשמעותה לגביו. ההסבר מוסיף מימד חיים נוסף לדמויות ולמיזם.

https://www.tamuseum.org.il/he/exhibition/zadok-ben-david-people-i-saw-never-me/