By Tami Klein
פורסם במדור- ספרים, "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
"באתי לכאן מרצוני הטוב כדי להשיב על השאלות האלה ולהסביר איך קרה שבחור קנדי ליברלי, גיי בן 24, מצא את עצמו עובד בחברת קבלנות צבאית בריטית העוסקת בפיתוח כלי לוחמה פסיכולוגית למען הימין האלטרנטיבי האמריקני." כך מתחיל ספרו המרתק! של כריסטופר ויילי. "מיד לאחר שסיימתי את לימודי באוניברסיטה, קיבלתי עבודה בחברה לונדונית בשם קבוצת SCL, שהעמידה לרשות משרד ההגנה הבריטי וצבאות נאט"ו את מומחיותה במבצעי מידע.
בעת שצבאות המערב התלבטו איך להתמודד עם הרדיקליזציה במרחב המקוון, רצתה החברה שאשתתף בהקמת צוות של מדעני נתונים, שהוטל עליו ליצור כלים חדשים לזיהוי קיצוניות מקוונת וללחימה נגדה. זה היה מרתק, מאתגר ומרגש – הכול ביחד. עמדנו לפרוץ דרכים חדשות בהגנה על בריטניה, אמריקה ובעלות בריתן מפני התקפות סייבר, ולהתעמת עם ההתקוממויות המבעבעות של קיצוניות רדיקלית באמצעות מאגרי נתונים, אלוגריתמים ונראטיבים מקוונים ממוקדים.
אך בעקבות שרשרת אירועים שהחלה ב- 2014, רכש את המיזם שלנו מיליארדר שביקש לחולל התקוממות רדיקלית משלו באמריקה. קיימברידג' אנליטיקה – חברה שעד אז איש כמעט לא שמע את שמה, ושהפכה את מחקריה על גיבוש פרופילים פסיכולוגיים לאמצעי לחימה – הצליחה להפוך את העולם על פיו." (עמ' 9-10)
הקדמה ארוכה זאת באה ולו כדי להבין מערך מתוחכם מעין כמוהו להפעלת מיליוני פרופילים (84 מיליון) ברשתות חברתיות, של בני אדם חיים, כמעט כמו בובות תיאטרון על חוט. הנתונים בפיסקה הקודמת הם תחילת מעשה, שגם בחור מבריק כמו Christopher Wylie נשאב למאורת קיימבריג' אנליטיקה, כמעט כמו שאליסה בארץ הפלאות נשאבה "לארץ הפלאות", והעניין הרב בספר הם המטרות, האמצעים, הדרך, בקיצור כיצד גם אנשים תמימים, כמו ויילי, השתתפו במניפולציות חסרות תקדים בעזרת הטכנולוגיה הדיגיטלית העכשווית.
אנסה בכל דרך העומדת בידי לשכנע אתכם, הקוראים, שחובת על כל אזרח העולם לקרא ספר זה. אנחנו חיים עתה בעידן שקלפים רבים נטרפו וחשפו לעומק התנהלותם בחיבור יבשות – צפון אמריקה, אירופה ורוסיה, בנוסף לפרשיות לוקאליות בארצות נוספות באפריקה ובמזרח.
החשוב ביותר לדעת שהספר כתוב בצורה שהקריאה בו סוחפת ומעניינת עד מרתקת, כמעט כמו ספר מתח מצוין. כריסטופר ויילי, הסופר, בנוסף להיותו גאון טכנולוגיה דיגיטלית, יודע להסביר נושאים ומציאות שאינם ידועים למרבית הקוראים בסגנון דיבור דיאלוג, כמעט כמו פנים אל פנים.
החשיפה יוצאת דופן במהותה, החל מתיאור התנהלות מדענים אקדמיים מכובדים ועד נוכלים רודפי בצע ואישים להם מטרות אפלות, הנשמעות כמט מדומיינות.
כותב הספר, כריסטופר ויילי, כתב את הספר כי חשוב היה לו לחשוף כיצד בעידן העכשווי הניצודים והצדים, רובם הגדול נשאבים לעשייה מבלי להיות בתחילה מודעים לתוצאות עשייתם, ולאחר מכן אדרנלין העניין עלול לבצע את מלאכתו.
הספר כתוב כך שגם קורא הדיוט מוצא עצמו בצינור המבוך לתוכו ויילי נשאב. זאת ללא ספק סגולה ספרותית.
"לא יכולתי להמשיך לעבוד במשהו שכה משחית את חברתנו, ולכן שברתי שתיקה, דיווחתי על כל העניין לרשויות, ושיתפתי פעולה עם עיתונאים כדי להתריע בפני הציבור על המתרחש. כשאני יושב בפני הפאנל הזה, עדיין מטושטש מהטיסה של אתמול, מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי, עדיין איני יכול להתעלם מההרגשה שאני נמצא על המוקד, ככל שהשאלות נעשות מושחזות יותר. אבל פעם אחר פעם, ניסיונותיי להסביר את נבכי פעילותה של החברה רק מעלים ארשת של תמיהה על פניהם של חברי הקונגרס, ולכן אני פשוט לוקח אוגדן ומחליק אותו על השולחן לעברם. מה כבר יכול להיות, אני חושב. אם הגעתי עד כאן, למה שלא אתן להם את כל מה שהבאתי אתי? אין הפסקה, והדלת מאחורי נשארת סגורה במשך כל הזמן. אני נעול בחדר מחניק, חסר חלונות, עמוק מתחת לפני הקרקע ואין לי במה להביט מלבד עיניהם של חברי הקונגרס האלה, המנסים כולם לברר לעצמם מה לעזאזל קרה זה עתה בארצם."
הארכתי בציטוט האחרון ולא בכדי – הקטע חושף גדולת יכולתו של ויילי לרתק במעברים הגולשים בטבעיות, החל מהמתרחש פיזית בקונגרס, בחדר החקירה, בצורה כפי שמדבר אדם בפני רעהו על אשר קרה לו. ויילי חושף הרהוריו-מחשבותיו, תחושות פיזיות, מתאר פניהם של אנשי הקונגרס המוכי תדהמה. המילים המודגשות בפסקת הציטוט הם שלי, כדי להבליט המעברים הטבעיים בכתיבתו של ויילי. ללא ספק כשרונו הספרותי עימו במתח שהוא מצליח לבנות ולהסביר באמצעות בחירת המילים, במרקם המשפטים המתגלגלים זה לתוך זה, ובהפתעתנו שגם אנחנו מבינים בקלות כל אשר כתוב ומסופר.
ואולי הנושא המכה בתדהמה ביותר בסיפור עשייתה של קימברידג' אנליטיקה הוא העובדה שעשייתה התאשרה בשימו של 84 מליון פרופילים של בני אדם חיים המופיעים ברשתות חברתיות, בעיקר בפייסבוק. ותשאלו כיצד כל זאת התאפשר? התשובה בספר כיצד תחכום "מדעי" יכול ואף הצליח בהתאם למטרות שעמדו לנגד עיניהם. ויילי חושף טפח אחר טפח והקורא נשאר המום לגילוי הנחשף שחור על גבי הנייר.
שלוש סוגיות קשות לעיכול:
- בסופו של דבר מובן היה לעוסקים במלאכה שבאמצעים העומדים בידיהם ניתן לשנות מרקם תרבותי של קבוצה אתנית, עד עם בהטיית מחשבות, דעות והתנהגות הפרופילים.
- ברור היה שבניתוח הפרופילים כדי להשיג את שינוי הרצוי של העוסקים במלאכה, החדירה לפרופיל לשם השינוי צריכה להיות יחידנית ומותאמת אישית. כיצד? קראו הספר.
- מרתקת העובדה שויילי מדגיש כיצד השימוש בדיסציפלינת האפנה, הובהרו להם מספר אספקטים חשובים ביותר לניתוח פרופילים, והגילויים הפכו לכלים. "קיצוניות פוליטית, למשל, היא פעילות תרבותית שיש קווי דמיון בינה לבין אפנה: זו כמו זו מבוססת על האופן שבו מתפשט מידע תרבותי דרך נקודות הצומת של רשת. עליית הג'האדיזם והפופולריות של נעלי הקרוקס – את שתיהן אפשר לתאר כתוצאות של זרימת מידע."
בנקודה זאת חשוב לציין שויילי בצעירותו עבד בקנדה, ולאחר מכן הוזמן לארה"ב עוד טרם לימודיו האוניברסיטאיים לעזור למפלגות מסוימות בניתוח קהל יעד הבוחרים שלהן, וכל זאת בזכות כשרונותיו הייחודיים. לאחר עבודות אלו, ויילי החליט ללמוד משפטים בלונדון ולאחר סיום לימודי המשפטים, כבר אז הבין עד כמה חשוב ללמוד אפנה, כדיסציפלינה אקדמית. הוא הבין שלהכיר התנהלויות של שינויי אפנה והשפעותיהן, משמעותי להבין משהו בבני אדם. חכמה גדולה.
(הערה אישית – מישהו יכול להסביר כיצד רבים/רבות אימצו ג'נסים עם קרעים/חורים ומשלמים כסף רב בחנויות יוקרה עליהם? כיצד אסתטיקה "נחתכה לגזרים" גם בידי מביני דבר אחד או שניים באסתטיקה ותרומתה…?)
ופרט נוסף חשוב, בעמק הסיליקון לא הוכו, כמונו, הדיוטות מן השורה, בתדהמה מאלמנטים, משיטות מוכרות אלו של פירוקם לגורמים של פרופילים. הטכנולוגיה הדיגיטלית המתקדמת מרבה להשתמש בשיטות מעין אלו כדי לחשוף ולהיחשף לאפשרויות מסחור נושאים מסוימים ורבים.
וסיג חשוב – לא הטכנולוגיה אשמה במטרות האפלות, היא אך ורק אמצעי, כמובן. האדם/האנשים, תבונתם, "מזימותיהם" העשויות/העלולות להיות חיוביות או הרסניות בהתאם לנפשם של אותם מושכים בחוטים.
"אני סיפקתי ראיות שקישרו את קיימבידג' אנליטיקה אל דונלנד טראמפ, פייסבוק, המודיעין הרוסי, פצחנים (האקרים) בינלאומיים והברקזיט."
וכאשר התקמו בעשייה :
"תאר לעצמך, אמר לי קוגן, את העוצמה של מסד נתונים כזה, שמקשר את ההתנהגות הדיגיטלית החיה של אדם עם מסד נתונים של הגנים שלו. קוגן היה נרגש : עם הנתונים הגנטיים נוכל להריץ ניסויים רבי עוצמה, שיישבו אחת ולתמיד את וויכוח התורשה לעומת סביבה. ידענו שאנחנו ניצבים על סיפו של משהו גדול." (עמ' 122)
סיפור ילדותו, התבגרותו של ויילי מרגש לא פחות. מדוע אי כותבת זאת? כדי לומר, ובעיקר לפתות אתכם שכמעט כל פיסקה בספר יקשור אתכם בעבותות מרתקות ל"משחקי המוח" אותו כתב כריסטופר ויילי.
את הספר אין לקרא – אלא לגמוע כמה דפים ולנוח. מדוע? בגלל המתח, סערת התגובה בקריאתו, ובעיקר בגלל גילויים שלא יאומנו כי סופרו כיצד קרו, והם בעצם קרו.
צפו בווידיאו בו קריסטופר ויילי מופיע בפני הסנאט בארה"ב. מרתק.
הוצאת שוקן
