By chayap
פורסם במדור- תיירות, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
// תמונה ראשית – Agave vilmoriniana אגבת וילמורן בגן הבוטני
הצמחייה בקבוץ ניר עוז תוכננה אקולוגית וכיום הוא ביטוי מורחב לגן בוטני המהווה דוגמא בינלאומית.
כשמביטים בצילום הלוויין של קיבוץ ניר עוז, קשה להאמין שהפלא הזה מתרחש על שפת המדבר. באזור שהיה עד לקום המדינה מישורים של חול עם כתמי ירק בודדים, ניתן להבחין בנקודה ירוקה המתבלטת בנוף החום-צהבהב.
Hesperaloe parvifolia בן-אלווי קטן-פרחים בגן הבוטני
תצלום אוויר 2006
ניר עוז בהתחלה אדמה ללא צל
עוד מתקופת הקמת הקיבוץ, שנים ספורות לאחר קום המדינה, כשהדגש בכל האזור וברוב הארץ היה קודם כל על פיתוח ההתיישבות, אחד הדברים שהושם עליהם דגש בניר עוז הוא דווקא פיתוח הנוי.
החזון היה שלא רק יהיה יפה, אלא שגם ישרת את התושבים וישפר את איכות הסביבה שלהם, תוך חיסכון משמעותי במים. החזון הזה הפך לפרויקט החיים של האגרונום רן פאוקר, בן 82 כיום, אשר הקים לצד הקיבוץ חלקות אקלום ( התאמת דבר-מה לסביבת חיים חדשה) ומחקר, שבהמשך התרחבו וקיבלו הכרה על ידי המדינה. השטח הוכרז כגן הבוטני ושמו "נקודה ירוקה". הגן הוא אחד מתוך 11 גנים בוטניים במדינה והיחיד בעולם שחלק גדול ממחקרו מתבצע בסביבת מגורים פעילה.
"כחלק מהשאיפה המתמדת ללמוד ולהשתפר, הקמנו בקיבוץ לפני כחמישה עשורים 'חלקות אקלום' בשטח קטן יחסית", מספר פאוקר. "בחלקות האלו ביקשנו לבדוק את עמידותם של עצים וצמחים בסביבה המדברית, לפני שנכניס אותם לקיבוץ ונגלה בדיעבד שעשינו טעויות".
יוקה טוראי Hesperoyucca whipplei 4.4.09 בגן הבוטני
Leucophyllum 'Heavenly cloud' לבן-עלה 'הוונלי קלאוד' 19.11.06בגן הבוטני
אביו של רן, ממקימי הקיבוץ והאחראי על תכנון הנוי בו, היה יקה שהקפיד כבר אז על תכנון סביבה ירוקה 'משרתת חיים' ומכאן רצונו של רן לבחון קודם את עמידות הצמחים בסביבה מבוקרת ורק לאחר מכן לצאת ל'ניסויים על בני אדם' ולשתול אותם בסביבת מגורים.
עם השנים 30 הדונם של תחילת הגן הבוטני, הפכו ל-120. פאוקר הרחיב את הניסויים גם לשטחי הקיבוץ ושמו של הפרויקט החל להיות מוכר בכל העולם, בעיקר בקרב אנשי מקצוע המשוועים למידע הייחודי שפאוקר אסף. "מעבר להשקיה המועטה שהצלחנו להשיג על שפת המדבר, למדנו איך לייצר מיקרו-אקלים בקיבוץ, לצמצם השפעות של סופות חול מדבריות ואלמנטים נוספים שחשובים למתכנני ערים ואדריכלי נוף בכל העולם וכמובן, שהופכים כל טיול צהריים בניר עוז לחוויה בפני עצמה", מדגיש פאוקר.
כליל החורש, Cercis siliquastrum בגני הקיבוץ 3.05
רן פאוקר הגיע לקיבוץ ניר עוז בשנת 1957, במסגרת היאחזות נח"ל. "התמונה הראשונה שראינו הייתה של מספר בתים במדבר מוקפים בעשרות אלפי דונמים של שדות פלחה חרבה, כאשר רק ארבעה עצים גדלו בכל השטח באופן טבעי. סופות האבק שהיו נוצרות חדשות לבקרים היו מגבילות את הראות למטרים ספורים ושמש המדבר הייתה קופחת על ראשי החברים וגגות הצריפים. תנאים קשים אלו הביאו את חברי הקיבוץ להכרה שיש ליצור 'נווה מדבר חסכוני במים', כדי לאפשר לאדם ולבעלי-החיים במדבר החשוף תנאי חיים הולמים ורעננים גם בתנאים של אבק, טמפרטורה וקרינה גבוהים", מפרט פאוקר.
באופן נדיר ביותר לאותן השנים והלך הרוח בישראל, חברי הקיבוץ התמסרו לפרויקט ולצד קביעת חזון – בקרת איכות גבוהה וניהול צופה פני עתיד. פאוקר והאנשים שאיתו החלו ללמוד שיטות אגרוטכניות-אקולוגיות, לשיפור תנאי הגידול ולהגדלת כמות המים הזמינים לצמחים, תוך שהם מיישמים את מסקנותיהם בגני הקיבוץ.בשנת 2009 זכה הגן להכרה כגן בוטני רשמי, בו נבדקה עד היום התאמתם של כאלף עצים וצמחים שונים לתנאי מדבר, ללא השקיה וחלקם בהשקיה חלקית בלבד וללא טיפול במחלות. כיום כלל הנוי בקיבוץ, כולל הדשאים, צורך כמחצית מכמות המים המומלצת להשקיה בצפון הארץ, הגשום משמעותית יותר מאשר בניר עוז.
בשנים האחרונות, משימתו של פאוקר היא להפיץ את הידע החיוני שצבר לאנשי מקצוע בכל העולם, באופן שניתן יהיה ליישמו בגינון הציבורי בכל העולם, ובכך לשפר את איכות סביבת המגורים של בני האדם, תוך חיסכון אדיר במים והקטנת טביעת הרגל האקולוגית של הגנים המלאכותיים שאנו יוצרים.
האגרונום רן פאוקר
הגן הבוטני פתוח לקבלת מבקרים ומעניק סיורים מודרכים לבודדים ולקבוצות, להדיוטות בתחום ולמקצוענים.
Tipuana tipu מכנף נאה 15.6.05 שדרה בקיבוץ
לפרטים נוספים ולתיאום סיור ניתן לדבר עם רן פאוקר, בטל': 054-7916602. פרסומים מקצועיים והרצאות ניתן למצוא באתר המרשתת של "נקודה ירוקה": http://eco-garden.co.il/
אפשר גם לכתב למידע ולתאום סיורים – ranpaukergp@gmail.com
