צילום: PAN XI  – All that is Light, like Life, 2016

 

במקרה נפל לידי ספרו הישן של סטיבן הוקינג "חורים שחורים, גורי-יקומים ומסות אחרות", ומאחר שחייו ועשייתו המדעית של האיש ללא ספק ייחודיים ומרתקים, התחלתי ושמחתי להתעמק גם בתיאוריות פיזיקאליות-מתמטיות שהן לאו דווקא עיסוקי, אבל הן תמיד היוו חומר משיכה עבורי.

 

סטיב הוקינג כותב "… כמה קשה להיות ריאליסט – איש המציאות – בפילוסופיה של המדע, כי מה שנראה כמציאות מותנה על-ידי התיאוריה שאנו דבקים בה"(עמ'49)

"…אין אנו יודעים מהי המציאות, בהיעדר תיאוריה (עמ' 50). ולאורך כל חיי הבנתי שאם אנחנו, כבני אדם נרצה להבין מעט מחוקיות חיינו, כדאי, ולו שטחית, להבין הקורה בטבע ומה אנשי מדע מציינים. "אין טעם להיתלות במציאות, משום שאין בידינו תפישה של המציאות שאינה תלויה בדגם כלשהו" (עמ'50). "כיצד יכולים אנו לדעת מה ממשי, בהיעדר תיאוריה  או דגם שיפרשו לנו אותו?" (עמ' 52 ). זאת אמירה מרתקת, בעיני, מאחר שהיא מאפשרת לגיטימיות להטיל ספק באמירות אבסולוטיות (שכבני אדם אנחנו "טובים" בהן). אמירה זאת גם מאפשרת סובלנות גדולה בקבלת זוויות ראייה שונות ומגוונות על אותה מציאות – אין אמת אחת, ובוודאי לא אמת אבסולוטית.

 

נושא נוסף אותו מעלה הוקינג בספר הוא אי הודאות או המקריות, כאשר אלברט איינשטיין אחראי להופעתן בשנים הראשונות של המאה ה- 20. הפרוט הפיזיקאלי-מתמטי בנושא זה אינו נכון לרשימה זאת, אבל נוכחותה של המקריות ידועה לכולנו – בטבע ובחיי בני האדם.

אמירתו של אלברט איינשטיין "אלוהים אינו משחק בקובייה" והתוספת של סטיבן הוקינג "אבל כל הראיות מלמדות שאלוהים הוא מהמר מושבע, ומטיל את הקוביות שלו בכל הזדמנות אפשרית."(עמ' 74) מדגישות מה שכל אחד מאיתנו חווה בחייו, חיובית או שלילית – "הפתעות" חיינו.

 

כאשר האי ודאות והארעיות שליליים (כי באותה מידה יש להן גם פנים חיוביות), הפריזמה דרכה נביט בהם תאפשר קבלה ולא התנגחות או קושי הקשה מנשוא. הוודאות הזאת של אי הודאות והארעיות המתרחשת לנגד עינינו בטבע ובטבע האנושי, היא חלק מהחוקיות בטבע. בעצם אמירת משפט זה אנחנו יכולים לומר שקבלתה של הארעיות עשויה "להמתיק" גלולה, כאשר היא רק מרה.

 

מאחר שהחיים מורכבים לחיוב ולשלילה, אצל כל אחד מאיתנו, נוכל לפחות לשנות פרמטר אחד – הפריזמה בה אנו בוחרים לחיות את חיינו. זאת כמעט כמו נקודת ארכימדס בידנו – הנה יכולת הניתנת בידינו, והיא תלות בחירתנו – מאיזו זווית להסתכל על החיים, כדי לא להרים קשיים נוספים, תלויי מחשבותינו ותפישת עולמנו.

 

אינני בן אדם דתי. נזכרתי עתה בחכמה/בעזרה הגדולה שהדת מושיטה לאדם המאמין בה בעת מצוקה גדולה,דוגמת "אלוהים נתן ואלוהים לקח, יהי שם אלוהים מבורך." זאת אותה תפיסת עולם שגם ברגעים הקשים ביותר של אבדן, היא מאפשרת רגיעה.

 

זווית הראיה בה בחרנו/נבחר לפלס דרכנו בעולמנו היא כמו בחירת צבעי הקליידוסקופ שנרצה להצמיד לעינינו.