By Tami Klein
פורסם במדור- אמנות, עיצוב, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
מפגש מספר חברים בהרי ירושלים, הוביל אותנו לראשונה להכיר פסל יוצא דופן במראהו ובמיקומו. רובנו לא הכרנו עד אותו יום קיום הפסל. ככל שהתקרבנו לראות את הפסל במלואו התרגשנו מהמראה שנגלה לנגד עינינו – בקצה ההר, בסוף השביל המוליך אליו נגלה לנגד עינינו פסל מחובק בנוף הקרוב ועטוף בנוף הרחוק – יער עמינדב והרי ירושלים מנגד, פסל הממשיך קצה קו ההר אל הוואדי, כמו תמיד היה שם, הפנורמה נופית עוצרת נשימה מנגד, הקרירות גם בחום הקיץ, צללי ענפי העצים על המקלדות הלבנות, ליווי ציוץ הציפורים – עמדנו 9 אנשים ולא הפסקנו להתפעל.
המחשבה לבטא הזיכרון לפסנתרן הדגול כחלק טבעי מהנוף, כמו צמח ביער עמינדב כמו שאר הטבע מסביבו ובחירת החומר – שיש לבן – ריתקו את כולנו. בשלב מעט יותר מאוחר גילינו לוח זיכרון לזיכרו, אבל כמובן לא ידענו שהמצפור הוא בפועל "אחוזת קבר", כמתואר מטה.
פנינו לישראל הדני, הפסל, וביקשנו התייחסותו לנסיבות עבודתו יוצאת דופן זאת וצילומים מאירי עיניים. ישראל נענה בשמחה.
בשנת 1982, ביזמת 'קרן ירושלים' ובשיתוף 'הקרן הקיימת לישראל', החלה בשוליו המערביים של יער עמינדב, בנייתו של "מצפה ארתור רובינשטיין". את רחבת המצפה ושביל הגישה אליו תכנן אדריכל הנוף יוסף סגל ז"ל. רחבת המצפה נועדה לשמש כמצפור המכיל את אחוזת קברו של הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין ופסל סביבתי לזכרו.
ארתור רובינשטיין (נולד בפולין ב- 1887 ומת בשוייץ 1982) מגדולי הפסנתרנים הקלסיים בכול הזמנים.
בצוואתו ביקש המאסטרו כי עפרו יפוזר ביערות ירושלים. בשל המגבלות ההלכתיות לא ניתן היה לקיים צוואה זו כלשונה, ואם זאת נשתמרה ולו חלקית רוחה, בהחלטה לקבור את כד האפר של המלחין ביער עמינדב, יער אותו הכיר מקרוב, ואהב.
הפסל ישראל הדני הוזמן על ידי ד"ר מיכה לוין (מי שהיה היועץ האומנותי דאז ל'קרן ירושלים') , להציע פסל זיכרון לפסנתרן, פסל שיהיה בעל הקשרים ברורים לרחבת המצפה ולנוף הרחוק.
את חוויית וגילוי הפסל הוא מתאר כך:
'שביל עפר בשוליו המערביים של יער עמינדב מוליך את המבקר אל 'מצפה ארתור רובינשטיין'. בהלכו בשביל מגלה המבקר מבינות העצים את קירותיה הלבנים של רחבת המצפה. בהתקרבו מגלה המבקר את פסל הזיכרון מתחפר ומתנשא מתוך הרחבה וכמו קושר אותה אל הנוף הרחוק. הפסל עשוי גושי שיש לבן המאוגדים למבנה דינאמי המזכיר את תנועתם של קלידי פסנתר. תנועת השמש משנה את מערכי הצללים על-פני הפסל ומעשירה את ההרמוניה הקצבית שלו, שכמו עונה בזרימתה לתנועת רכסי ההרים הנגלים לצופה מערבה בכול הדרם' .
וכה חבל על המתואר מטה –
מאז נחנך הפסל בשנת 1983, חלו על בפסל וברחבת המצפה מספר שינויים.
בתקופת האינתיפאדה השנייה חובל הפסל, קצותיו הקדמיים הושחתו (כנראה במכות פטיש), כך שהיה צורך לקצר את קלידי הפסל בכ20 ס"מ ממידתם המקורית.
לפני מספר שנים גודרה רחבת המצפה בצידה המזרחי, כדי למנוע מאופנועני שטח לגלוש מרום ההר אל קלידי הפסל ומשם ב'צניחת אופנוע' אל המדרון התלול שמתחתם.
חשוב שכל המבקר במצפה ארתור רובינשטיין יתרום תרומתו התרבותית בהכרות עם יצירה אמנותית זאת, לזכר אמנות מוזיקלית גדולה, ולהמשיך לספר על ההנאה והחשיבות של ביקור במקום. אנחנו קדים קידה עמוקה לצלילי המוסיקה של ארתור רובינשטיין, ז"ל,
ולישראל הדני אשר איפשר לנו הנאה רבת פנים במקום זה.
במסגרת תיירות הפנים המתרחבת מאז "סגירת השמים", המלצה להשלמת תמונת יצירתו של הפסל ישראל הדני.
שני הפסלים להלן – פסל המפרשים באשדוד והנוסף, פסל השכבות,על צוק מכתש רמון. שני הפסלים מרשימים בדיאלוג שהם יוצרים עם הנוף.
פסל המפרשים באשדוד
פסל השכבות במצפה רמון.
