By Tami Klein
פורסם במדור- יהודית בר, "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
בספרו של נורמן לברכט, "גאונות וחרדה", קראתי לראשונה את המשפט – "תגיע השעה, יגיע האיש."
החכמה וצורת האמירה הביאה אותי למחשבה מהיכן אמירה זאת. מהמקורות היהודיים? מהספרות העולמית? ולאחר בדיקה נמצא שהאמירה היא פתגם אנגלי ישן. ובתרגום: הנסיבות עשויות/עלולות לרומם/להפיל איש.
אמירות עממיות יש בהן עוצמת ניסיון החיים. היפה בהן היא תמציתיות שלעיתים מפתיעה.
בנסיבתיות מורכבת המשפט "תגיע השעה, יגיע האיש" עשוי להשקיט מתוך תקווה פנימית שהמציאות תגיע למפנה הרצוי. ואכן בהיסטוריה של העמים הציפו שעות קשות את האנושות, אבל מאידך גם הפתיעו בזמן מן הזמנים לשינוי מבריא ומבורך. נסו להיזכר – הופעתו של צ'רצ'יל, הרצל ובן גוריון… מהעולם העתיק ועד ימינו שום מצב הרסני בחיי העמים לא נותר בחיים והוא הוחלף, לפעמים במוקדם ולפעמים, לצערנו, במאוחר, בדרך חדשה ומיטיבה.
ניסיון החיים העממי הוא כמו זרקור. כדאי להקשיב לחוכמתו כי הוא מכיל בתוכו הבחנות ברצף זמן, ובעיקר, לטעמי, זאת אינה פילוסופיית אנשים מלמודה.
