קוראים יקרים, עושרו של הטבע בימים אלו יוצא דופן השנה. הגשמים ומזג האוויר הרך עוררו ו"התפיחו" כל אשר יכול להתגלות ולצמוח. 'בית הקשתות' הוא אחד האתרים בטבע הטובע בצמחייה רבת גוונים. מדי שנה המקום שמור בזכרוננו עם בוא עת השקדיות הפורחות.

השנה חזרנו שוב לטיול בוקר והליכה מבית המרחץ העתיק, והלכנו לאורך וואדי הנחל. הלכנו ולא שבענו ומספר צילומים מטה יאשרו ביטויי התרגשותנו. לא להפסיד.

כתב – חנניה היזמי, ארכיאולוג

בעמק איילון, בפארק קנדה, לרגלי טרסות שבחלקן עדיין נשמרו, סמוך ליישוב מבוא חורון, שוכן במורדות הצפון-מזרחיים של הפארק ובין חורבות כפר יאלו, מבנה עתיק, המכונה בית הקשתות – בית מרחץ רומי מהמאה השלישית לספירה הנוצרית. בין עצי הבוסטן האתר נגלה כמעט כמו פאטה מורגנה, פנינה ארכיאולוגית ראויה לציון מיוחד.

פנינו לארכיאולוג חנניה היזמי להרחיב יריעת המקום והפרוט ללא ספק מעניין.

למבנה בית הקשתות ערך נופי יוצא דופן – הוא שוכן בין שני תלים עתיקים ובלב וואדי, בו עצי בוסתן מעטרים אותו. המבנה הוא נקודת ציון למטיילים והוא מהווה ערך תרבותי, עדות לתרבות בסוף התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית; תרבות של עלייה לרגל, של מרחצאות ומאפיינים של חקלאות מאותה תקופה. בית הקשתות משמש מעין פלטפורמה להבנת תרבויות עתיקות.

מבנה בית הקשתות בנוי קשתות מאבני גזית ושוכן בחלקו המזרחי של הפארק, בתחומי העיר אמאוס הקדומה, על הדרך המובילה ממישור החוף והשפלה לירושלים. למבנה צורה רבועה ומידותיו 6.60 X 6.90 מ'. גובהו כ-3 מ' מעל מפלס הקרקע, ועומקו כ-4 מ'. המבנה בנוי מעל מערה טבעית, מערה קרסטית, בה ישנה נביעה של מי תהום. המבנה בנוי אבני גזית, ללא חומר מליטה בניהן. לוחות אבן ארוכים (קורבלין), הנשענים על שלוש קשתות מקרים את המבנה. בארבע פאותיו ישנם פתחים. בקיר צפוני קיימים ארבעה פתחים קשותים, בקיר הדרומי ארבעה פתחים קטנים רבועים, ששימוש כפתחי אוורור. בקירות המזרחי והמערבי פתח אחד קשות, מעין חלון, שאדן החלון גבוה ממפלס הפתחים שבקיר הצפוני. בצמוד למבנה מצד מערב ישנה תעלה המוליכה מים מבאר, במעלה הוואדי, אל המבנה.

בחורף ובאביב הנביעה 'דואגת' למלא במים את בית המרחץ, ובאביב פריחת מטעי השקדיות והשקדיות שרידי הכפר, מייצרת תפאורה מרהיבת-עין .

המבנה מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, המאה השלישית. מבנה זה, היה חלק ממתקני היישוב של העיר הרומית אמאוס, עיר שהייתה עשירה במעיינות, נביעות מי תהום, ומתקני מים. ובמעיינו מבנה זה שימש, ככל הנראה, כמקום מרפא ומרחץ.

בתקופה הביזאנטית הוסב המבנה לשימוש כמאגר מים. בחלון שבקיר המערבי נפרץ פתח על מנת להזרים מים מהתעלה העוברת ממערב למבנה. סף הפתחים שבקיר הצפוני הוגבהו על ידי הוספת נדבכים. בגג המבנה נחצב פתח מלבני, 1.1 X 0.6 מ' מידותיו, לצורך שאיבת המים. בתקופה העותומאנית הפך המבנה לשמש כמסגד, ככל הנראה, ללא קירוי. על גג המבנה נבנתה גומחה (מחרב) בקיר הדרומי. בקמרונות, מתחת ללוחות האבן, נחצבו גומחות בהם הוצבו קורות עץ על מנת למנוע קריסה והתמוטטות הגג.

מבנה בית הקשתות נחפר בשנת 2003 על ידי כותב השורות, קמ"ט ארכאולוגיה איו"ש. עבודות השימור, שחזור ותכנון נעשו על ידי ענף שימור של יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה בניהולו של ד"ר אבנר הילמן.

'בית הקשתות' התברך גם במסלולי הליכה בדרגות קושי מגוונות. מציינים זאת שכמעט כולם יכולים ליהנות ברגל וגם ברכב מהשפע יוצא הדופן שהטבע שפע עלינו השנה.