By Tami Klein
פורסם במדור- יהודית בר, אמנות, חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
השנה, 2021, יצא אלבומה יוצא הדופן של Arooj Aftab –Vulture Prince . בהיות המוסיקה שלה מהפנטת מצד אחד, ולא מוכרת לי כלל, פניתי למוסיקאי יאיר דלל למקד אשר האוזניים שומעות ו"הלב" רוצה עוד.
יאיר דלל נענה מיידית – "ל-Aftab יש קול מדהים, עם גוון כהה, שאני אישית מאוד אוהב היא שואבת השראה ונשענת על התרבות המוסיקאלית של שירת הקוואלי הפקיסטנית-הודית. המלודיות הרכות ,של הרגות ההודיות המז'וריות בעיקר, הופכות גם מינוריות תוך כדי שירה. זאת שירה סופית אשר התפרסמה בעולם ע"י Nusrat Fateh Ali Khan.
את הכלים המסורתיים מחליפים נבל ,כינור ואמביינט אלקטרוני, מה שגורם למוסיקה ולשירה שלה להיות נגישים ״לאוזניים מערביות״, מבלי לפגוע ביופי של השירה והדיוק שלה.
אמבייט אלקטרוני הוא כלי רקע מוסיקאלי שנותן תמיכה של צלילים שיוצרים אווירה. במוסיקה הקלאסית זה נקרא נקודת עוגב. במוסיקה ההודית אלה הם צלילי הטמפורה והסיטר החוזרים על עצמם כל הזמן."
scmp.com
Spotifyממליץ לעיתים דיסקים חדשים, כך גיליתי לראשונה את Arooj Aftab. זאת מוסיקה ממקום אחר, ולא בכדי, עבור מערביים כמוני. הוקסמתי גם מהמלודיות, גם מהמקצב הג'זי הרך ומקולה. החלטתי שכדאי להכירה גם לכם, קוראים יקרים.
Aftab נולדה בערב הסעודית וחיAftab בה עם משפחתה, עם אימה, אביה ושני אחים עד הגיעה לגיל 11. כאשר המשפחה חזרה לעיר מולדתם של ההורים, Lahore בפקיסטן, היא התוודתה למוסיקה מקומית שגם משפחתה וגם בסביבתה התמידו להשמיעה. בגיל 18, החליטה Aftab לטפל בעצמה בלימודי המוסיקה שלה, הקליטה נוסח ג'יזי רגוע של הללויה. השיר הפך לוויראלי בעיר מגוריה. אשר קרה חיזק את ידיה והיא פנתה ל- Boston’s Berklee College of Music, ואכן התקבלה. היא למדה הפקת מוסיקה והנדסה, ובסיום לימודיה עברה לניו יורק, בה חיה ויוצרת.
בשלב מוקדם הושפעה מ- Abida Parveen, הנחשבת למלכת השירה הסופית. כאשר היא שאלה את Parveen "מה לעשות עם חייה", התשובה הייתה – "הקשיבי לדיסקים שלי".
יש המדגישים את תעוזתה וגם התרסתה של Aftab – "אינני רוצה שהדברים יהיו מדי מובנים מאליהם". היא מופיעה גם בטריו עם Vija Yiyer, פרופסור מהארווארד, והבסיסת Shazad Ismaily. שימו לב להגדרת הפרופסור את יכולותיה המוסיקליות של Aftab – "יש בה מאגר עמוק של רגשות אשר מגיע ממקום רדוף רוחות. היא עושה משהו יפה, אבל הנושא איננו רק יופי לתועלתה שלה. זהו יופי כצורה שיש לטפח".
הדיסק Vulture Prince, עליו עבדה לפני ואחרי אסון משפחתי אשר קרה ב- 2018, לאחר שגם אחיה הצעיר וגם חבר קרוב נפטרו, אוצר בתוכו מסתורין, ליריות טבולה בכאב הטראומה המשפחתית. "אתה מקבל את האבדות שלך כחלק מחייך, במקום להצביע עליהן", מתוודה Aftab.
"מה היא מורשת? מסבירה Aftab, "זאת התרבות שאתה יורש, ואם אתה חי במספר חברות שונות, אתה יורש מאפיינים של תרבויות שונות, ההופכים עם הזמן למורשת שלך." המוסיקה של Aftab היא טבולה בנעוריה בפקיסטאן ובברוקלין של ההווה.
Aftab מודעת שהיא בנתה את הגמישות הווקלית שלה בין הurdu – לבין האנגלית האמריקאית. היא מסבירה כיצד מתרחש אצלה תהליך היצירה המוסיקלי – "אני מתחילה עם המוסיקה אשר מכיר את המבנה ההרמוני, ואז המחשבה היא באלו כלים ראשיים עלי להשתמש. בד"כ אלו תופים, גיטרה ובאס, אבל ב- Vulture Prince אלו נבלים (שימוש בנבל). הנבל הוא מלאכי ובהיר. אני אוהבת אותו, אבל הוא כל כך יפה שהוא יכול להיות בקלות "זול" ומשעמם, לכן דאגתי לצלילים כהים ולדיסוננס. איני רוצה שדברים יהיו מדי מובנים מאליהם."
מוזמנים להקשיב למוסיקה של Arooj Aftab:
