By Tami Klein
פורסם במדור- יהודית בר, "מבט על החיים", חדש במגזין "מקו ועד תרבות"
בתוכנית הרדיו של יצחק נוי, ז"ל, מ-19.6.21, על ההחלטה של ממשלת גרמניה להפעיל את הפתרון הסופי להשמדת היהודים, היסטוריונים, מומחים לדבר, סיכמו דבריהם בסוף התוכנית, כ"א במשפט קצר אחד :
– חשיבות חיי אדם – חשיבות עליונה.
– שוויון צ"ל בסיס של חיי בני אדם.
– רטוריקה – להיזהר בה.
שלושה נושאים קשורים ולא קשורים זה לזה. הקונטקסט של התוכנית, אכן קישר אותם. נושא התוכנית אינו משחרר אותנו לא להבליט שלוש הנקודות. תאמרו שהקונטקסט חריג וקשה? אכן כך. הקונטקסט – החלטת ממשלת גרמניה להפעיל את הפתרון הסופי להשמדת היהודים מקל עלינו לא להתבלבל ששלושת הנושאים הכתובים מעלה, חייבים לעמוד כנר לרגלי דרכנו.
אם להציל נפש אחת היא מחויבות ראשונית, עליה נכתב כה רבות בשורשי תרבותנו, בוודאי על אחת כמה וכמה אל לו לאדם ולו המחשבה "לקחת" נפש בנסיבות שונות. ומכאן שבסולם החיים, כולנו שווים כי מי שמנו?!
ומדוע "להיזהר ברטוריקה" כרוכה לשני הנושאים הראשונים? הרטוריקה בפועל היא יצירת מפת מציאות, ולא המציאות בפועל. המפה שהרטוריקה מייצרת היא רק דפוס בפי אנשים, והסכנה חס ושלום, עלולה לייצר מציאות בפועל לפעול כך שגם חיי אדם, בגלל פיתחון פיה, בסכנה.
נכון שישנה מורכבות בחברה מגוונת, באקלים של חופש ביטוי ובאינטרסים לחיים מאד מנוגדים. אבל דווקא בסביבה אנושית מעין זאת חייבת להיות תשתית אחידה יציבה. אחרת? אוי לאותה חברה.
