פורסם במדור- חדש במגזין "מקו ועד תרבות", "מבט על החיים", עיצוב

בסרט דוקומנטרי צרפתי מ – 1987 – "לא די שאלוהים יהיה עם העניים", חסן פתחי נשאל – "מי אתה?" והוא השיב "אני ארכיטקט ערבי אשר איבד עניין בחברה הערבית, אשר איבדה את ערביותה. אני מחפש אחרי ארכיטקטורה ואורבניות, מחפש ומנסה להשיג את הערביות האבודה שלי."

הספר – אדריכלות לעניים, ניסוי במצרים הכפרית –  תורגם מאנגלית והופיע בעברית ב- 2020. בזכות העיניין הרב שהספר עורר, הוא תורגם ל-20 שפות נוספות. פתחי פורש בספר את תפיסת העולם האדריכלית שלו, את פילוסופיית החיים המקצועיים שלו. מלבד העניין הרב המעוררים דגשיו המקצועיים, כתיבתו היא לא פחות מפואטיקה. מיכל שליו, המתרגמת, עשתה מלאכה יוצאת דופן. הספר נקרא כמו בלטריסטיקה מהנה ומרתקת.

מבנה בית הספר למלאכות, באריס החדשה, צלם – Viola Bertini

מדוע כה רותקתי לספר, למרות מיקודו המקצועי? בזכות החשיפה לעומק כיצד המודרנה, לעיתים, היא ריקה מתוכן תרבותי, מאחר שעדיין לא ניצק לתוכה שורשים המבטאים אקלים, נופים, צורות חיים וחומרי בנייה מותאמים להם, והיא, לרוב, פרי יותר של "שופוני" ארכיטקטוני.

יצירה עבור בני אדם המתייחסת לסביבה ולחיים המתנהלים בה, מרכזיים בעיקר, כמובן, בעשייה הארכיטקטונית.  חשוב לשקף עניין זה בעיקר עבורנו, עם שעדיין תרבותו המקומי לא יכלה להתגבש עדיין בגלל יריעת החיים הקצרה של חיינו במדינה, וגם מאחר שאנחנו כאן עדיין "קרעי שבטים" (כדברי בן גוריון ב- 1949) שנאספו מכל קצות העולם. גם אם ספרו של חסן פתחי הוא סיפור ממקום אחר, יש לו קודם כל היתרון שכסיפור "משם" יקל על הקוראים להביט על התרבות "מכאן" (האמוציות לא יבלבלו את דעתנו). ושנית, הסיפור של מצריים הכפרית המתואר בספר מרתק כסיור עומק אדריכלי בפני עצמו.

ויש גם פן אישי מדוע כה רותקתי לכתוב על הספר – החל מ- 1993 ובמשך כ- 20 שנה , נהגתי לנסוע כמעט בכל חודש למצריים, לאחר שגיליתי אפשרויות פסי הייצור בה. התאהבתי בקהיר, בכפרים ובכפריים, ללא הסבר עומק. הספר רק חשף אהבה זאת. נזכרתי כיצד כאשר נחשפתי באחד הכפרים העניים בדלתא של מצרים, בתהליך יצירת מחצלות קש ייחודיות, כיצד העניים יכולים לקשט נראות חוץ בתיהם – אחרי הטיט גרדו דוגמא של גלים אנכיים צמודים זה לזה. פערתי פה ליופיו הפשוט של קישוט "פרימיטיבי" זה, קירות הבניין נראו כמו ילד "העוסק" באורנמנטיקה בחול.

ולעניין הספר – במשך שנים פתחי נחשב כארכיטקט המסביר תפיסתו הפוסטמודרנית, עד שהצליח להציג תפיסה שונה של מודרניות. "במצרים המודרנית חסר עיצוב מקומי. החתימה חסרה; הבית של העשיר ושל העני הם ללא אופי, ללא הדגשים המצריים. המסורת אבדה …"

חסן פתחי תיכנן והיה מעורב ביותר מ- 170 פרויקטים במצריים ומחוצה לה. הד תפיסתו הארכיטקטונית בא לידי ביטוי לאחר הפרויקט יוצא הדופן שביצע – יצירת כפר יש מאין, גורנה החדשה. הספר מתאר בפרוטרוט התהליך שהוביל ליצירת הכפר החדש, באותו שם של הכפר שנעזב – הסיבות, התהליכים ודיאלוגים מרתקים בין פתחי לכפריים, לבעלי המלאכה, לממשלה ולזרים שונים שחיו באותה תקופה במצרים.

הכפר גורנה הוקם בין השנים 1948- 1945, בעמק לוקסור, עמק קברי הפרעונים, עמק המונומנטים יוצאי הדופן של מצרים העתיקה. היות הכפריים בגורנה המקורית עניים מרודים, נהגו לגנוב ולמכור עתיקות ייקרי ערך. בגלל חוסר הבנתם ערכם של העתיקות, הם  נמכרו בפרוטרוט; לעיתים התיכו בסירים יצירות אמנות מזהב כדי למכר לאחר מכן מטילי זהב… לאחר זמן רב, כשכבר נודע לרשויות מפי ארכיאולוגים זרים, אשר חקרו את מצרים העתיקה על מעשיהם של הכפריים, יצא לדרך פרויקט גורנה החדשה ביוזמתו ובניהולו של חסן פתחי.

תיאטרון חזית

בפרויקט גורנה החדשה "ניסח פתחי מחדש את תפקידו של האדריכל בעת המודרנית והצליח לייצר דוגמא מעשית לפילוסופיית האדריכלות שפיתח. הכפר נבנה במאמץ קהילתי משותף בטכניקה שניצלה את הזמינות והמקומיות של חומרי הבנייה (אדמה, קש וחול), ללא הזדקקות לחומרים מודרניים, כמו ברזל ובטון. הוא שילב אלמנטים מסורתיים מהאדריכלות הערבית, יצר מרחבים של מנוחה מהחוץ, התאים את הבית לצורכי האדם וגם דאג לנראות האסטטית."

תכנית בית בגורנה החדשה

מבנה בי"ס לבנים

מיהו חסן פתחי? נולד ב- 1900 באלכסנדריה, וגדל מגיל שמונה בקהיר. אביו בעל אדמות, אותן השכיר לכפריים, וגם קצין גבוה בצבא, אשר עזב עבודתו בצבא כדי להיות מורה. האב  גם למד משפטים. אימו, ממוצא טורקי, חיה חלק מחייה בכפר. האב תיעב את הכפר בגלל העוני, הלכלוך וההתנהלות של הפלחים, לעומת האם שסיפוריה על הכפר לילדיה היו מקושטי תמונות אידיליות. חסן פתחי גילה את הכפרים והפלחים רק דרך חלונות הרכבת בדרכה של המשפחה לנופש, מדי קיץ, מקהיר לאלכסנדריה. לאחר לימודי האדריכלות, הוא נחשף לשפה הארכיטקטונית הנובית, כאשר ביקר עם קבוצת סטודנטים שלימד, בביקור ארכיאולוגי באסואן ב- 1941.

שנה לאחר ביקור זה, בפרויקט של בית בפרברי קהיר, כבר בא לידי חלק מהשפה הנובית, לה הוא נחשף. גם העובדה שמלחמת העולם השנייה מנעה יבוא חומרי בנייה מערביים אפשרה שימוש בלבני בוץ, בקמרונות ובכיפות. בפועל פרויקט זה חיזק תפיסת העולם הארכיטקטונית שבאה לידי ביטוי לאחר מכן בפרויקט הגדול של פתחי, הכפר החדש גורנה.

תיאור חשיפת הארכיטקטורה המצרית הכפרית הנובית העתיקה נקרא בספר כמו סיפור מתח. לאחר הביקור באסואן שכה איכזב ממה שראו עיניו …"הייתי כה מאוכזב, שכמעט החלטתי להישאר במלון. אבל חציתי בכל זאת את הנהר, כי אחי אמר לי שעליי לראות את הכפרים שבאזור, ולא את אסואן עצמה. כשנכנסתי לכפר הראשון, גארב אסואן, ידעתי שמצאתי את מבוקשי. בשבילי היה זה עולם חדש: כפר שלם של בתים מרווחים, נאים, נקיים והרמוניים, שכל אחד מהם יפה ממשנהו. לא היה דבר דומה לזה במצרים; כפר מאיזו ארץ חלומות, אולי מהרי ההוגאר החבויים בלב הסהרה העצומה – שהאדריכלות שלו השתמרה במשך מאות שנים בלי שהשפעות זרות יזהמו אותה; אפשר היה לחשב שמקורה באטלנטיס עצמה. שום זכר לגיבוב האומלל של הכפר המצרי הטיפוסי, אלא בתים שכולם גבוהים, קלים, מקורים בקמרון לבנים נקי, כל אחד מהם מעוטר באון ייחודי ומעודן סביב הדלת בקלאוסטרה ( (claustrawork– פיתוחים ועיטורים בבוץ.

רחובות בגורנה החדשה

הבנתי שאני מביט בשריד חי של האדריכלות המצרית המסורתית, בדרך בנייה שצמחה באופן טבעי בנוף והיא חלק ממנו ממש כמו עץ דקל הדום. זה היה כמו להציץ באדריכלות לפני הגירוש מגן העדן :לפני שהכסף, התעשייה, תאוות הבצע והשחצנות ניתקו את האדריכלות משורשיה האמיתיים בטבע." (עמ' 17)

בית לדוגמא

מרגש המשפט הבא של חסן פתחי – "כיוון שהצעותיי נוגעות בעיקר לאיש הכפר, ספרי מוקדש לו. הייתי רוצה לו לבדו, ואני מקווה שקרוב היום שבו יוכל לקרא ולשפוט אותו בעצמו."

בנאים מומחים המסוגלים לבנות קימורים וכיפות.

ועבורנו, בני "המודרנה", חשוב להדהד עם המשפט הבא, אותו הכניס חסן פתחי בספרו, בפרק – כוראל : אדם, חברה וטכנולוגיה –

מעט מאד תיעוד ויזואלי יכולנו לקבל על אדריכלות חסן פתחי, אבל די לראות החזית האחורית של בית Andreoli שפתחי תיכנן ב-1985 ב- Fayum, כדי לומר כיצד השלם האסטטי, המורכב ממאפיינים מקומיים, דוגמת הכיפות, המשרביות וצבע הטיח של הבית, משתלבות באסטטיקה של מינימליזם, פרי כשרונו של פתחי. די בדלת המוסך באדום והחלון הקטן בטורקיז, כדי לומר  שכך נראית “אינטרפרטציה ייחודית של המסורת בהצעת אלטרנטיבה מודרנית” .

www.asiapublishers.co.il