מארק ינאי נולד ב-1946 במחנה עקורים בגרמניה במשפחה יהודית פולנית. המשפחה חזרה לפולין אחרי המלחמה והשואה, וב-1957 עלתה לארץ. לימודים בבצלאל והתמחות בצבעי מים ובצבעי שמן. חשוב למארק ינאי להדגיש שהיה תלמידו של יוסף הירש.

בדיאלוג הראשון, בטלפון, וגם בפגישה, היה חשוב למארק להדגיש שהוא  'בעל מלאכה', בהדגישו "באידיש זה נשמע יותר טוב –"בעל מלוכה". פשטות האמירה כחלק מה'אני מאמין' – ללא פוזות אמנותיות, ללא 'איזמים'. מודה שהמבע רענן במת אמן ישראלי.

לאחר צפייה בתערוכה המתקיימת בבית אבי חי בירושלים, הרשים המבע הבהיר והמחובר למציאות הפיזית והאנושית. כשהאדם אינו זקוק לתיאוריות ולפילוסופיות, יכולה להשתקף מהות פנימית – שורשים של תרבות מזרח אירופאית צנועה. העשייה היא היא המקדמת, המבססת והמשקפת כישרון מוצנע, לעיתים.

ארוחת בוקר בקטמונים

ארוחת בוקר בטלבייה

דרך בית לחם

אמנותו של מארק באה אצל המתבונן בה, לוכדת מבטו ופותחת ערוצי התייחסות. קודם כל. לאחר מכן מושכת להמשיך לראות עוד, מסקרנת, ובסגירת המעגל מופיעה ההערכה, ובציורים מסוימים גם התרגשות.

לב סירקין

מוזמנים להתעכב בווידיאו מטה בציורי המים של מארק – הם מהפנטים. ולא בכדי.

יוסל ברגנר

"צבעי מים הם מדיום מרגש: קשה לשליטה, אך חופן בתוכו את הקסם הלא צפוי שלפעמים הוא לצידו של הצייר. הוא קליל, שקוף וספונטני, אך גם מתעתע ובוגדני. בצבע מים אין חרטות, אין תיקונים ואין חזרה לשלב הקודם. היופי של שקיפות הצבע, גם כשהוא רווי, נובע מכך שאינו מעורבב בחומרי מילוי ודבקים למיניהם. כאשר המים הנושאים אותו מתייבשים, הוא נותר חסר מאסה, פיגמנט טהור. קרני האור לא חוזרות אלינו משכבת חומר צבע אלא עוברות את הפיגמנט, פוגעות בלובן הנייר וחוזרות לצופה דרך הציור, כמו קרני השמש העוברות דרך ויטראז' זכוכית.

המים הנושאים אותו, נוזלים ומתפשטים, מטפטפים ומתייבשים. הם עצמאיים והרפתקנים. צייר מיומן יכול לשלוט בתהליכים אלה במידת מה, אך המקרים שבהם הם מובילים אותו, לעיתים יותר מעניינים מכוונותיו הראשוניות. העירנות והיכולת לנצל את המקרה המבורך, את הפלא הזה, הופכים את המלאכה והמיומנות לקסם חד פעמי, שעם קצת מזל אולי יחזור עוד פעם." (מארק ינאי, 'פתח דבר' לקטלוג 'מארק ינאי, צבע מים')

סלעים בחורשת הירח

ציורי השמן של ינאי חולקים עולם שונה ומאד מפתיע. הביטוי הוא המציאות עצמה. לרגע אפשר להתבלבל האם צילום או ציור ניבט? לריאליזם בציורי השמן יש גוף מאד מסקרן. ישנם ציורים 'כמו חולמים את עצמם', המגע מכושף, עדין מאד ויש ציורים 'רוקמי סודות', בעיקר ציורי פתחי הבתים. מביני דבר מאירים שעבודות השמן של ינאי ומושתתים על טכניקות של אמנות אירופאית מן המאות ה-17 וה-18.

העוקב אחר עבודות האקוורל ועבודות השמן של ינאי, ללא ספק מגלה יכולות אמן מאד גבוהות. ללכוד מבט, להאיר נסתר, להלך צופה על פני עבודה זאת אמנות שמנהלת דו-שיח בין האמן, הנייר/הבד, המכחול הצבע ורוחו של הצופה. זהו דו שיח מתבונן, מעורר שאלות, ובעיקר מסקרן.

חדווה שמש

דניאל כפרי

הארכיטקט

מארק ינאי , בהיותו "בעל מלאכה", כמובן מלמד – הוא מרצה בכיר וותיק באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, מלמד בסטודיו שלו בירושלים ובסטודיו בתל אביב. הרצון והיכולת לחלוק עם תלמידים ידע, מבט, קומפוזיציה וסודות הצבע, זאת יכולת להערכה גדולה מאד. נתינה זאת מעשירה, מרחיבה יריעה ויוצרת דפוסים מבורכים על היות אמן בסביבתך, לשאת ולהוליך מסורת של מאות בשנים. מקווה שכולנו נדע להעריך תרומה זאת של מארק ינאי לרבדי תרבות.

כניסה בשכונת בקעה

"ינאי הוא איש של תרבות – דהיינו, אדם של מסורת, משום שהתרבות היא בראש ובראשונה מסורת. התרבות לא יכולה להתקיים בניתוק מהעבר. התרבות היא הד, השתקפות אינסופית של מראות בתוך מראות." (סשה אוקון, הקטלוג 'מארק ינאי, צבע מים')

בוקר במושבה הגרמנית

www.marekyanai.com
בית אבי חי –  www.bac.org.il